[ליצירה]
שובב אני ,אומרים גם לץ
שיעור לעיתם נראה כקץ
מעביר ת'זמן בהיתולים
מושך אחריי גם אחרים
לעיתים מוסח,נלהב כל כך
אח! איי! אווץ' טרח
למה עלי כל כך תצרח
מול דבר חוכמה עם גרורות כעסים
מטולה נראית כעיר ניסים
לו זימרת נעימת דורי
יכולנו לנהל שיחת קנון
קול שני וקול ראשון
ולעת ערב מסביב לשולחן ערוך
מחמיאים לעזיזה על כשרונה הברוך
הייתי אז נוצר אותך
ומספר לדורות
על הרב המופלא של בית הנוער
שכידיעתו שפת הלדינו
התמחה בקירוב לבבות
[ליצירה]
אל תיקח לי את הזהב
קורא למהפכות ומשתמש בפלאפון לקבוע פגישה
צלצול
המטבעות גורם לי בטחון ואני אוהבת שטרות בבנק הנח לדגל
התנופף
מעל האדמה האדומה שכוסתה קריסטל
פעם חשבנו שיש כזה דבר "אידיאלים"
אני אוהבת שוקולד ליד הקפה
והשלט מלוטף
ביותר
מסוציאליסט אחד ניתן לעשות ארנק אוריגאמי
אל תדאג
ההסטוריה חוזרת
אני מקווה שלא אשתתף בקבלת הפנים
[ליצירה]
דרך כלל לא
נמצאת בבטן הר
אומרים שפעם ב-10 שנים הוא מתפרץ
ותחמוצת צהבהבה פורצת החוצה
מבעבעת עקבות של סיפור עבר הנוצר בהווה
מישהו סיפר לי שהשמים צובעים עצמם אדום
מאימת עתיד ,שיצורים מעטים מוכנים לשכון סמוך למקום
ארזתי מעט צידה לדרך ויצאתי בשביל דרך שסופו ידוע
צילמתי במוחי סימני דרך (או אז יחלתי לתמרורים),למרות תחושת השליחות המיוחדת,רציתי להרגיש שמישהו היה פה לפניי,לדעת שעקבותיי לא יחידות באזור השומם והמצחין סביבי,נשאתי עיניי למעלה
דמיינתי שהשמים הם מים והשתקפותי קיימת בם
מרגישה שמראה חשובה בטיול מפרך זרוע חוויות מלמדות,משהו בי חייך בעת שדמיינתי את הרעיון.
ככל שאני מתרחקת מדרך מוכרת ,רחש הטבע מעורר בי פחד קדום,זה מפתיע אותי כי ציפיתי לשלווה.
אני נושמת ונושפת כאילו מודיעה לעצמי שאני כאן,שזה מציאותי,שומרת על ערנות.
הסקרנות שאיתה יצאתי אט אט הופכת שעמום
היעוד נראה לי מופרח ומיותר
ואיני מבינה מדוע עשיתי מעשה כה טיפשי ויצאתי למסע כזה לבדי
מחט היאוש רוקמת בגופי חששות והשממה נראית לי אין סופית
אני נעצרת ,מתיישבת על סלע ,מביטה לאחור בחשש
משהו בי מפחד שאיני יודעת את הדרך חזרה ואיתני הטבע מתעתעים בי במקום לשקף לי מפה.
[ליצירה]
מדוע זה בחרת לשכב על יצועי
עולה ממך ריח ,מנביל את יבולי
חופרים בי די בכח
מכבידים לי בבטני
רוצים שאכבדך ובשיש סותמים את פי
וזועק באזני חורש ונקטפים לי הפרחים
שם דשא לא יחזור לפרוח רק תפיפות רגליי אנשים
ורימות רואות בכעס מחפשות נקמה
רוצות לגרום לך לברוח
אינן מבינות מציאות עגומה
קורא לי אתה אמא,מדמיין שאוהבת אני אותך
מפנטז עליי לא רק בשירך אלא גם במותך
[ליצירה]
מפזר לי
רמזים מנוגדים אין ספור
מושך אותי במילים
כשאני רוצה ללכת
מספר לי סיפורים
על אודות יום שחלף
ועוד יום ועוד יום
מקשיבה בסבלנות
גם כשעיניי
מתות להעצם
מחייך לי חיוך מתוק
ומחדיר מבטך
ברכות מלטפת
רוצה שתגיד לי
גם אני מחויב
[ליצירה]
בנייר לבן את כותבת שיר
מספרת לי זמן שחלף
מרגשת אותי בכתיבה עדינה
המספרת מקרה שלך קרה
אל תכניסי אותי לקופסא מעץ
עיטור השושן אינו תירוץ מספק
כתבי נערה כתבי
אל תגנזי
צרות הן דבר אוניברסלי
שאלמד מהן גם אני
[ליצירה]
[ליצירה]
איני רוצה לנוח בעדן
כי חומדת אני
ניצוצות גהנום
מבקשת אני ממך
לנפשי עזבני
טעם תפוח
חדל להקסים
חפצה אני בעשייה
צבירת נסיון
שתביא "הארה"
הפסק לקרוא לי :"אחותי"
כמו ערס מוריק מילים
אני הנני אני
לא זקוקה לניווטים
[ליצירה]
אל תקרא לי מותקק
ולא איני מתכוונת להצטרף למסע
בורח אתה מרעש העיר
החלטת אתה מאוכזב
הקשב
הטוב נמצא על נדנדה בכיכר
צחוק נערים יושבי ברזלים
ונערות מתלבשות
סמוקות לחיים
מפריחות בושם אהבה ראשונה
ואם תסתובב לאחור עוד מעט
תבחין בקרנבל מתקרב ליברלי
מותר להגיד ולחשוב ,לרסס כתובות
להיות
קיימים
אני אהיה שחקנית
על בימת תאטרון,הפילרמונית תנגן
הנה היא מגיעה
החלומות שלך לא יתגשמו לעולם
אינך מבין שלא העיר
חוסמת
ראשך אינו מאפשר לחלום דגירה
בורח אתה כמו ילד
אני אוהבת אותך
הבט
תגובות