[ליצירה]
סורגים של גשר
יורדים על חלוני
שלולית עקשת חוסמת מדרכה
נחליאלי טורדני
מצפצף לי השקמה מוקדמת
מסיטה וילון שיער מתחת כובע מגוחך
מביטה אל עץ רועד המתחנן לחום ביתי
זורקת עץ או פאלי
לצאת או פוך להשאר
אני יודעת שגם הפעם אתה מחכה לי
ואישה נאבקת בחוץ עם מטריה
הרדיו מדווח גם "באילון" פקקי תנועה...
מרימה שפורפרת,הכפפה קצת מפריעה
אולי בפעם אחרת,מה דעתך על שנה הבאה?
[ליצירה]
דרך כלל לא
נמצאת בבטן הר
אומרים שפעם ב-10 שנים הוא מתפרץ
ותחמוצת צהבהבה פורצת החוצה
מבעבעת עקבות של סיפור עבר הנוצר בהווה
מישהו סיפר לי שהשמים צובעים עצמם אדום
מאימת עתיד ,שיצורים מעטים מוכנים לשכון סמוך למקום
ארזתי מעט צידה לדרך ויצאתי בשביל דרך שסופו ידוע
צילמתי במוחי סימני דרך (או אז יחלתי לתמרורים),למרות תחושת השליחות המיוחדת,רציתי להרגיש שמישהו היה פה לפניי,לדעת שעקבותיי לא יחידות באזור השומם והמצחין סביבי,נשאתי עיניי למעלה
דמיינתי שהשמים הם מים והשתקפותי קיימת בם
מרגישה שמראה חשובה בטיול מפרך זרוע חוויות מלמדות,משהו בי חייך בעת שדמיינתי את הרעיון.
ככל שאני מתרחקת מדרך מוכרת ,רחש הטבע מעורר בי פחד קדום,זה מפתיע אותי כי ציפיתי לשלווה.
אני נושמת ונושפת כאילו מודיעה לעצמי שאני כאן,שזה מציאותי,שומרת על ערנות.
הסקרנות שאיתה יצאתי אט אט הופכת שעמום
היעוד נראה לי מופרח ומיותר
ואיני מבינה מדוע עשיתי מעשה כה טיפשי ויצאתי למסע כזה לבדי
מחט היאוש רוקמת בגופי חששות והשממה נראית לי אין סופית
אני נעצרת ,מתיישבת על סלע ,מביטה לאחור בחשש
משהו בי מפחד שאיני יודעת את הדרך חזרה ואיתני הטבע מתעתעים בי במקום לשקף לי מפה.
[ליצירה]
תמיד אתה מדמיין אותי ערמה בשדה
מרעיד אדמה בלחישות חיזור
אנקת כאב,הדה למתרחש
והזהב אמיתי ?
יש שאומרים שעלומה הנני,סודי טמון בנשיאת מבט קדימה
לעולם איני מקשיבה לרכילות ציפורים
וסירובי ללכת לקוראות באוב
עומד
בשדה,חושב
מרגיש,חש
גומע ומאזין
לפעמים אני עוצרת ממלאכה
מביטה לצדדים וטועמת זיעת עמלות בסיפוק
מצניעה מחשבות ותקוות מתעלמת מדה ז'ה וו טורדני
ויודעת שאתה לעולם לא תשתייך לקוצרים שוב
האווווווווווו
[ליצירה]
השכינה דרה קבע בתוכינו
על כן אין ברצוננו להקים צעקה
מובן הדבר ורגיל בעינינו
קוטפים אנחנו רעיון הוויה
ועל כן הסביבה לא חונקת
כי אם מעוררת מעט שאלה
ורגש כאב
כמו רגש שמחה
מעלה ומגדיל
מעשה יצירה
היה אתה
והשלווה תידבק
[ליצירה]
כשאמות יצחקו סובבים בקול רם
ציפורים ירכלו בחדווה
עקבות מדבדרות
של שיירה דוממה
ילוו אלונקה נאנקת
מוכר הפרחים
יקבל מחמאה
ואבן תונח
ועוד אבן
ויאמרו אז עליי:
כה נחמד ורגיש
מה חבל וכאלה...
ואימי תתיפח
ואבי יחזק
ושכנים ידברו
על הסבל
אך עכשיו אני חיי
ויכול לצפות
בתגובות נשלחות
על האתר
לחייך בליבי
ולשמוח כל כך
אני חי ושמחים גם היתר
[ליצירה]
מעשה באשה שמה הוא לקס
שאהבה אקסים לרסס
יום אחד לשכונה הגיע בחור
שלמשחק איקס עיגול היה מכור
הוא ניצח משחק
ובקול הוא צחק
לא ידע שאת קצו מקרב
שהסכים להיות מאהב
כשעזב בבטחה
ספריי לקחה בשמחה
ו ב-X ריססה
נעלם משתנה(ק) עד כאב
[ליצירה]
פסל כתום עומד במדבר
מבשר על תקופה עשירה שחלפה
עקבות עטי החפירה
נכנסו לעיניי
קרן שמש ממוקדת
כוותה אתפניי מלקטת נמש סורר...
חיות המדבר המוסוות נכנסות לנעליי
ויוצאות
כאילו קיומי אינו ודאי
אך מלא אני ענווה וגאווה
לתהות על חוקי בוראי
לנסות להשקיף בם מלמעלה כאילו נכתבו בשפתי
[ליצירה]
פתאום הוא מדבר ב"אנחנו"
כשרוצה לפתוח את פיו לנשיכה
מה קרה דון ג'ואן
פתאום צריך אתה תמיכה?
אני המשכתי את חיי
מנפנפת שכמוך מעליי
מלטף גבי שלוף ציפורניים
מתלונן דמך שקוף כמים
לך תמצא לך אחרת
שתאהב התעללות
ותוכלו לצאת ביחד
אולי תזכו ל"התעלות"
[ליצירה]
אצלך אף פעם אין סופים
אני רציתי מאוד
וזה נגמר
לו היית מתיר את רגליי
מחוט טלפון רומז
עוד בטרם
אוליי ...
דיברת אליי בנועם
לחשת באוזניי שירים
של אחד בדורו
פיזרת ניצני תקווה
ניגנת בעדינות
במיתרי תשוקתי
לא סיפרת
שמחר אין אנחנו
ואני אוותר לבדי
כשאפילו זכות העצב
אינה מובנת מאיליה
קר לי
והאדמה מושכת
את רגליי לקפוא
טיפ, טפ, טיפ
תגובות