[ליצירה]
"עת כי יתקפו היאוש, ויאמר יעקב: אולי זהו גורלו - ללכת על גחון, ללחך עפר? ישא ישראל עינו, אל הזקנים שבדור, אל יחידי הסגולה, אשר על ברכיו נולדו, יראה הוד נפשם ורוממות שאיפותיהם, מהם יכיר את רוחו, כי רוח האומה יתגלה בגדוליה - אז יכיר את תוכן חייו" (אדר היקר למרן הרב זצ"ל עמ' כא')
[ויושם לב לשימוש במושגים יעקב וישראל בדבריו הק', ע"פ דברי הספורנו הידועים]
[ליצירה]
אני מזדהה מאוד עם התחושה המבוטאת ביצירה. המחשבה המוטעית שאין תקוה - שכל כולה באה בעקבות היצר הרע - צריך לנסות לקום, למרות הכאב, ולצפות לטוב, אחרת באמת "רק למוות עוד אייחל".
[ליצירה]
פשוט נפלא.
היצירה הזאת מראה לנו את המשמעות האמיתית שאמורה להיות ליצירה - התבוננות עצמית. לא סתם משחקי מילים, אלא אמירות מהותיות לגבי היוצר.
נפלא.
[ליצירה]
מדהים
חשבתי שאני מבינה את היצירה, לכל אורכה, ואז הגעתי לשורה האחרונה: "ואם נכשל – איך נהיה לאחד עם האחר?" והבנתי שכל היצירה מדברת על הבעיה להיות פתוח עם בן\בת הזוג כשאת\ה בעצמך לא באמת רואה את המציאות בצורה הנכונה.
נפלא!!!
תגובות