נפלא!
אני אוהב את החיבור של היצירה הזאת עם "וידוי של סוף אב" - יש כאן שני מצבים: הוידוי הראשית, לפני שמתחילים לשוב בתשובה, והוידוי לאחר העליה הגודולה, כשחוזרים מהימים הנוראים ושמים לב ששום דבר לא השתנה.
[ליצירה]
נפלא!
אני אוהב את החיבור של היצירה הזאת עם "וידוי של סוף אב" - יש כאן שני מצבים: הוידוי הראשית, לפני שמתחילים לשוב בתשובה, והוידוי לאחר העליה הגודולה, כשחוזרים מהימים הנוראים ושמים לב ששום דבר לא השתנה.
[ליצירה]
שלי היקרה,
הכתיבה שלך יפה, אולם אני מסכימה עם אסף, הדברים נראים כמו רשימה ראשונית -
"רגליים יחפות מפזזות לצלילים של סלסה", זו שורה בשיר - ה"כן זו אני" נדמה כנדחף ללא סיבה.
קר לך, ועוד מעט תשתי שוקו חם ותתחממי, אז מה? מה את מנסה להביע בזה?
אני חושבת שאם תקחי כמה דק' ותשקיעי ביצירה קצת מחשבה, המחשבה תיטיב עם היצירה, וממילא גם איתך.
[ליצירה]
יצירה נפלאה
היצירה הזאת נפלאה! ביטוי עמוק של רצון להשתחרר מעל כבלי ה"ממסדיות", במקרהים שהממסד פועל בצורה לא נכונה.
ואני חושבת שהפירוט משמש כאן למטרה, על מנת להראות את הניגודיות - המשורר זוכר כל פרט קטן בגופה של המשודכת "ורק דבר אחד איני מסוגל לזכור: דבר "קטן" ו"חסר כל משמעות". את פרצופך!" דוקא פיחרוט היתר של הזכרון של הבחור, מביא אותנו לנקודת ההפתעה - את הפרצוף הוא לא זוכר.
[ליצירה]
חיים היקר,
אם אתה חושב שאני זוכרת מי אתה, ומהן יצירותיך, ועל מה מהם הגבתי ולמה, אתה טועה...
אם יש לך דברים אישיים לומר, תוכל לשלוח לי הודעה אישית.
אם יש לך תגובות לתגובות שלי על יצירותיך, אנא הגב על כל אחת מהן בנפרד באותה יצירה שעליה הגבתי.
אם יש לך תגובה ליצירתי הזאת - אנא הגב עליה כאן.
תגובות