נפלא!
אני אוהב את החיבור של היצירה הזאת עם "וידוי של סוף אב" - יש כאן שני מצבים: הוידוי הראשית, לפני שמתחילים לשוב בתשובה, והוידוי לאחר העליה הגודולה, כשחוזרים מהימים הנוראים ושמים לב ששום דבר לא השתנה.
[ליצירה]
נפלא!
אני אוהב את החיבור של היצירה הזאת עם "וידוי של סוף אב" - יש כאן שני מצבים: הוידוי הראשית, לפני שמתחילים לשוב בתשובה, והוידוי לאחר העליה הגודולה, כשחוזרים מהימים הנוראים ושמים לב ששום דבר לא השתנה.
[ליצירה]
שיר שמביע כאב אמיתי, הצורה עצמה לא הכי מוצאת חן בעיני. החזרה על הבית עם ה"לא פשוט להיות מתנחלת", היא לא חזרה שמביעה משהו מהותי, אלא סתם חזרה על איזו מנטרה לא קשורה לכלום.
(והגאוה על זה שאיזו להקה בצעה את השיר, לא ממש מוסיפה...)
[ליצירה]
יצירה מצוינת!
היצירה הזאת ממש נפלאה! אהבתי בעיקר את הניגודיות - מצד אחד לומדים את התלמוד הירושלמי ("התלמוד הארץ ישראלי" בלשון המחבר), ומהצד השני, כשצריך לצעוק מהלב - צועקים ב"מאמע לשון" - יידיש.
נפלא.
[ליצירה]
הקטע חמוד, אבל אני לא מסכימה לחלוטין עם תוכנו.
החיבור שלנו עם הקב"ה נובע מהצורה שבה אנחנו מגלים אתו. עשית יותר מצוות - אתה יותר מחובר, פחות - פחות.
ולדבר על המציאות בתור דבר "אירטוי" - זה סתם טעם לא נבון, לעניות דעתי.
[ליצירה]
יצירה חמודה.
שאלה קטנה:
"הן לא תשמע דממתי, אלמת עלמה ברוכה?" - המהילה "הן" בתחילת המשפט נשמע כאילו צריך להיות נקוה בסופה, אז מדוע בא כאן סימן שאלה?
[ליצירה]
[ליצירה]
מה המסר של השיר?
הבנו שהים אוגר בתוכו הרבה דזכרונות, מה המסר שאת מנסה ללמוד מזה?
תגובות