כתבתי הרבה, ואז חשבתי שעדיף שלא. אהבתי את כל ההתנהלות של הזמן בשיר. השיר הוא כביכול מעל-הזמן. וכולו נותן את ההרגשה הזאת, של איטיות - אך שם השיר הוא "פרידה מהירה". קביעות של זמן - מול השתנות ותהליכים. הזמן עוצר, קופץ, רץ, שוחה לאיטו, והכל בבת אחת. זה יפה.
דבר שני שחשוב לומר,
קשה להתקדם ככה.
השאיפות ישאוך אל העננים ויקלו ממך את משאך,
אבל התככים יגרמו לך להשתכשך בבוץ טובעני.
וקצת קשה ככה להתרכז במשהו.
עוד חודש בדיוק ראש השנה.
מותר, ואף רצוי, להתחיל כבר מעכשיו את התשליך.
[ליצירה]
המממ.
כתבתי הרבה, ואז חשבתי שעדיף שלא. אהבתי את כל ההתנהלות של הזמן בשיר. השיר הוא כביכול מעל-הזמן. וכולו נותן את ההרגשה הזאת, של איטיות - אך שם השיר הוא "פרידה מהירה". קביעות של זמן - מול השתנות ותהליכים. הזמן עוצר, קופץ, רץ, שוחה לאיטו, והכל בבת אחת. זה יפה.
דבר שני שחשוב לומר,
קשה להתקדם ככה.
השאיפות ישאוך אל העננים ויקלו ממך את משאך,
אבל התככים יגרמו לך להשתכשך בבוץ טובעני.
וקצת קשה ככה להתרכז במשהו.
עוד חודש בדיוק ראש השנה.
מותר, ואף רצוי, להתחיל כבר מעכשיו את התשליך.
[ליצירה]
---
וזה טוב או רע שהם הורגים?
כי אם זה רע, אני לא רוצה להיות כמוהם.
(באמת, קשה לי להאמין, מילא מתבגר מלא הורמונים שצועק מוות לערבים, אבל אתה?!)
[ליצירה]
מדויק
זה די מחנך. מלמד. אפשר לתת לאנשים לקרוא את זה כדי לגרום להם לפתח של שינוי.
האבנים זה חמוד.
זה לוקח כל מיני מוטיבים שונים ומאחד אותם לתוך מציאות, והכל מתחבר ומתאים.
...
אבל לא אהבתי את הסוף. הוא צריך להבין שאם הוא במסגרת של ישיבה - אז שילמד.
עת ללמוד ועת לנגן, בלי לזלזל בחשיבות הקשר הנפשי עם ה'
("היציאה מהמערה", אם להיות אקטואלי...)
תגובות