יורם תומר
-
גימלאי, בוגר מתמטיקה ומדעי המחשב
לקט יצירות
- דַּעַת טוֹב וַרַע (אֲגָדַה עַל תּוֹחֶלֶת הָחַיִּים)
- החיים לפי פיתגורס - משפט
- אני הכרם והשועל / שני שירים
- את חלום
- תושב"ע
קשור אלי
- [ליצירה] ***** [ליצירה]
- [ליצירה] לב חצוי סיפור יפה! ליבי חצוי, נמצא על קו הגבול בין האמת לציניות. מצחיק אבל עצוב. אוי לנו שכך אנו מתנהגים גם בחיי יום יום. איה הוא מורה החיים הנבון שיודע כיצד לפרוס ולתווך. איציק [ליצירה]
- [ליצירה] לי זה הזכיר את ירושלים החצויה בין 1948-1967 וקצת את מה שעובר עלינו עכשיו, מי ייתן ותפקחנה עיני עיוורים...( או במילים אחרות פוליטיקאים)... [ליצירה]
- [ליצירה] וואלה ענק גדול אינטליגנטי אבל הגזמת לתת כתובת? [ליצירה]
- [ליצירה] ממש ממש מתוק!! משחקי המילים ממש חמודים, והאופן שבו המחשת את חד המימדיות של ה'קו' ממש נהדר. איך לא שמתי לב ליצירה הזו עד עכשיו?:-) [ליצירה]
- [ליצירה] שום דבר חדש לא יקום השיר שכתבת, ריגש אותי מאוד. אהבתי את האופן בו אתה מתבונן בעצמך התבוננות עמוקה, במימדים של מרחב וזמן. מצאתי בה את הענווה הנאצלת שחסרה לרבים מאיתנו, ואשרי האיש שהתברך בה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני בהחלט מסכים שיש הבדל בין השירים וגם בין הסיטואציות. אני גם מניח שאפשר יהיה לתפוס אותי בבורותי, הרי איננו אמורים לקרוא את כל השירים שנכתבו אי פעם. בעיניי לכתוב שיר על אותו רעיון במטאפורות שונות הוא לגיטימי בהחלט. בשני השירים "שם המשחק" הוא נתק וניכור בין אנשים קרובים. אגב להשוות אותך לז'אק פרוור זו מחמאה. ממליץ על שיריו יורם [ליצירה]
- [ליצירה] ראשית זו נראית התחלה מאוד מבטיחה למשהו חדש. יותר עמוק, אישי ומגובש, עלית מדרגה. הכיוון מדבר אליי ולכן אוזניי כרויות. נראה לי שבהמשך יהיה צורך לעבוד על הסגנון ובפרט על המעבר החד בין הדימויים שאולי באסוציאציה ברורים לך, אבל לקורא קשה לעקוב אחריהם (תתייחס אל זה כאל חוות דעת לא מקצועית אלא אל חוות דעת של קורא אקראי). קבל את ברכת הדרך :) יורם [ליצירה]
- [ליצירה] זה יופי :) אני רק יכול לקנא בזאת שאת כותבת עליה. אני סקרן לדעת מי היא בשבילך. היא בטח לא חושבת עליך שאת "פשפושית מתפשפשת". האם גם היא מרגישה כלפיך כמו שאת מרגישה כלפיה. (אגב, אולי זו מישהי שאת מדמיינת, ואולי בעצם זו את ? אם זה כך אז זה עוד יותר מקסים). [ליצירה]
- [ליצירה] השיר הוא יפה (-:), אבל איני מתחבר לתוכנו. הַרְגָשָתִּי, בעת שאני כותב (שיר, מונולוג, דעה או הספד), היד רושמת את מה שמתחולל בלב הרוטט, וכשזה קורה לי אני מברך את היד שעושה את שליחותה בנאמנות. [ליצירה]
- [ליצירה] שי יקירי, בא לי לחבק אותך, ולתרום דמעה משלי אל ים היגון שלעולם אינו מלא מנחלי הדמעות. שלך יורם [ליצירה]
- [ליצירה] תשובה לצחית קיבלתי את הערתך ואתקן בהתאם יורם [ליצירה]
- [ליצירה] לכבוד הוא לי שהשיר הזה צובר תאוצה. כנראה שיש משהו ממנו הנמצא בתוך כל אחד מאיתנו. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. :) [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרף למחמיאים. כל המוסיף גורע. [ליצירה]
תגובות