נאבק על נפשו עם נפשו,
כל עוד נפשו בו
וכשראיתם אותו שותת דם
בטח חשבתם
שזאת אחת היצירות הבכלל-לא-רעות
שקראתם
בזמן האחרון
כנפי שחר
-
"אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קל"ט)
ילידת 83
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מאיר, מה הקטע שלך? [ליצירה]
- [ליצירה] הזדהות עם הפרה... שיר מחאה של טבעונים? [ליצירה]
- [ליצירה] אתה באמת לא כותב שירה [ליצירה]
- [ליצירה] מכירה את ההרגשה [ליצירה]
- [ליצירה] זה כתוב בצורה מושכת וסוחפת. אני הבנתי כבר מההתחלה שזה משל, ותהיתי לעצמי איך תסיים ומה יהיו המסקנות שלך, אך בחרת שלא לסיים. אתה יודע, יואש, שבאמת כשמשיח יתגלה כולנו אכן נבין לשם מה כל זה היה נחוץ, עד שנאמר "אודך ה' כי אנפת בי". אנחנו נודה לה' על כל הרוע חסר הפשר הזה, כשנראה איך כל זה באמת חלק מתוכנית גדולה, ואיך הכל טוב. באמת בסוף הכל טוב... [ליצירה]
- [ליצירה] הערה קטנה אף אחד לא שם לב? מה הומה אדם - "הקֶניון" (canyon) או הקַניון (מרכז מסחרי)? [ליצירה]
- [ליצירה] על אמת ועל מסיכות הממ.. מאיר יקר, אף אחד לא יכול לקחת ממך את ה"אמת שלך", וגם לא למתוח עליה ביקורת או אפילו להביע לגביה דיעה, שכן, כפי שאמרת, היא חלק מהקיום הייחודי והחד פעמי שלך, שאף אחד לא יוכל אף פעם "להבין" (או להרגיש או לחוות) באמת. נכון. אבל זה לא מה ש"ציידת חלומות" (ליאת חומסקי?) ניסתה לעשות. היא התייחס לא לאמת שלך ואפילו לא לדרך בה אתה אומר אותה, אלא, למיטב הבנתי - לבמה. כלומר, לעובדה שבחרת להביע את האמת-חסרת-המסיכות הזאת באתר שעוסק בכתיבה יצירתית, ותחת הסווג "שירה". העניין הוא, ששירה זו אומנות. והאומנות דרכה במסיכות. אך המסיכות שהיצירה האומנותית משתמשת בהן, מטרתן בעצם להרשות לנו להסיר את המסיכות האחרות שלנו, שנוצרו משחיקה ומ"עייפות החומר" או מהצורך להגן על עצמנו -- ולגעת בנו בדרך אחרת, מזוית לא צפויה, ולהותיר בנו חותם אמיתי. המילים וצורת ההבעה שאתה השתמשת בהן ב"שניה" הן שגרתיות וסתמיות, ולא מצליחות לעקוף את מחסומי הציניות והעייפות ובאמת לגעת. יש מבין? (אני מקווה שאפשר להמשיך ולפתח כאן דיון ענייני, ושלא תמצא לנכון לתקוף אותי כאן כי מטרתי אינה לתקוף אותך...) יום טוב, כנפי שחר. [ליצירה]
- [ליצירה] חחח.. "חייב איניש לבשומי" - גדול! [ליצירה]
- [ליצירה] יש אמת בדבריו של מאיר, רון. אתה מיטיב ליצור אוירה, אבל זאת תמיד אותה אוירה. כזאת שנפרטת בסולמות מינוריים על גיטרה במחסן ישן בגשם שוטף בלב כרך הומה וזר. כנראה שכך אתה כותב כי שם אתה נמצא, כנראה, ולכן זאת טעות לומר לך "תכתוב בסגנון אחר". אבל אולי זאת איזושהי אינדיקציה, איזושהי מראה שצריך להסתכל בה ולשאול אם זה מה שרוצים. [ליצירה]
- [ליצירה] נראה לכם שעדיף להשמיט את הבית השני? [ליצירה]
תגובות