אמרת לי, שכשאני צורח עליך, זו ממש אלימות מילולית ואני אומר, ששתיקתך עלולה להרוג. |
כיסוף וכישוף
-
איזה פלא טומן בחובו הרגע הבא?
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] משפט חזק! ומעורר מחשבה! [ליצירה]
- [ליצירה] זה פשוט מזכיר לי דיסק מעולה של kings of convinience שקוראים לו quit is the new loud.אני מקווה שאייתתי נכון.יפה,חזק וכל-כך כל-כך מוכר. [ליצירה]
- [ליצירה] זה ממש ממש נכון! הרבה פעמים עדיף צעקות חמות משתיקה קרה! [ליצירה]
- [ליצירה] צודקת! [ליצירה]
- [ליצירה] חזק... [ליצירה]
- [ליצירה] מוכר (: [ליצירה]
- [ליצירה] יקר, היה לי כל כך ברור שהיא תסכם אותי בדמעה.. ועדיין, הופתעתי! כל כך מתאים! היא פשוט ילדה מדהימה! [ליצירה]
- [ליצירה] אמא יקרה, את פלא. מורכבות רגשית שכמותך, עוד לא ראיתי בנמצא. בצר לי, פתחת את סכרי, ברווחתי, העצמת תחושותי, וכל זאת, כמהלכת בין הטיפות, בגבול הדק שבין נדנוד לשיתוף. לשפעת ליבי אליך מילותי עקרות. [ליצירה]
- [ליצירה] וואי, אני כל כך אוהבת את היכולת שלך להנציח רגעים כל כך יפים! [ליצירה]
- [ליצירה] עושה לי חשק לזרוק הכל, לקלף, להשיל, להשמיד ול "רהיברא". הלוואי. [ליצירה]
- [ליצירה] מה קדם למה הסיגריה או הגמל?..... : ) מדליק! [ליצירה]
- [ליצירה] נהנתי כל כך, איזה מהלך נפלא. תמונה בתור שיר וקורא שקורא אותו/אותה... ישר בתחילת הקריאה התחלתי לדמיין. בתחילה את התמונה, לאחר מכן את התעוררות החיים שבה, אז את המהלך בשלמותו על כל פרטיו והדינמיקה שבו, עד הדממה. פאוז על הכל, קיפאון. והכל חוזר לתמונתו. חורפי משהו וכייפי ביותר. חורף טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה כוכב, אני מניחה שאין ברירה... מנסה לקבל את מילמולי באהבה... סתיו- אני לא חושבת שהבנתי את ההערה. ה"את" מנוקד בצירה. זה ברור יותר? או שעדיין...? דעה- זה או שמתחברים להרגשה, או שלא. אין על מה להתנצל. הדס וכולם- תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] אור, זה יפה בעיני אבל הייתי רוצה לשמוע את זה קצת אחרת, לפי דעתי צריך להיות דגש גדול יותר על החליל, יש בו קסם כשמבודדים אותו והוא נבלע ב"טכנולוגים מכנים" דבר נוסף, הסוף נשמע לי סופי מידי,יש משהו ביצירה הזו שזורם בכייף, קליל, מרנין, והסוף, קיצוני. מקסים! אפשר עוד? [ליצירה]
- [ליצירה] אוהב להכניס לנו גולים מה?? ומצליח בכל פעם מחדש... כל הכבוד! עשה לי צמרמורת קלה, אבל החשק שלי לבשר עלה לאחרונה (כנראה ה b12...) אז שועשעתי יותר משצומררתי... התנצלותי לצוף וחברותיה... [ליצירה]
- [ליצירה] ....ובלכתי בשביל האפל, תועה, הבחנתי לפתע בשביב אור המרמז להמשך דרכי, פסעתי מהססת ובוטחת בשביל ההולך ומתבהר. נחלה, אי מבטחים נראה באופק. זרזיף מחודש החל ממלא את אשר יובש. ליבי ששכח זה מכבר רגש מהו חזר למלא יעודו, חדש ומוכר. ואהוב. באתי לי, שבתי לי א-לי, אל ארצי, אל מולדתי, אל אהבתי. אהבתי. ברוך השם. :) תודה אפרת. [ליצירה]
תגובות