אמרת לי, שכשאני צורח עליך, זו ממש אלימות מילולית ואני אומר, ששתיקתך עלולה להרוג. |
כיסוף וכישוף
-
איזה פלא טומן בחובו הרגע הבא?
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] משפט חזק! ומעורר מחשבה! [ליצירה]
- [ליצירה] זה פשוט מזכיר לי דיסק מעולה של kings of convinience שקוראים לו quit is the new loud.אני מקווה שאייתתי נכון.יפה,חזק וכל-כך כל-כך מוכר. [ליצירה]
- [ליצירה] זה ממש ממש נכון! הרבה פעמים עדיף צעקות חמות משתיקה קרה! [ליצירה]
- [ליצירה] צודקת! [ליצירה]
- [ליצירה] חזק... [ליצירה]
- [ליצירה] מוכר (: [ליצירה]
- [ליצירה] ומה שאלתך עד חצי המלכות שטחי סגור ליבך ותעש שאלתי? ואני, איה מקומי ומה זאת אזכה כי תיגש ברסיס, בדמעה אחת שאלת אהובה אוצרותי לך אפתח תהלל אדמה. [ליצירה]
- [ליצירה] פרוזק, אין צורך בכך. אני חושבת שהיא מדברת בעד עצמה בצורה חזקה. קיבלתי חץ לתוך הלב וקלעת בנקודה כאובה ונוכחת. כל כך נוכחת, מן נקודה כזו שלא פוסחת על אף אחד, אלא אם כן מדחיקים אותה מראש פעם אחר פעם , שאז היא הרבה יותר נוראית מלכסח לה תצורה אחרי שהיא צצה... [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת לכולם ומוסיפה זה כל כך עדין ויפה. מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] תיקון: לחלוטין לא מסכימה עם דבריך. [ליצירה]
- [ליצירה] סלחתי. :) [ליצירה]
- [ליצירה] ניקדתי. בתקווה שעכשיו ברור יותר... תודה שייקה. :) [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת. אכן פשוט ויפה ואמיתי כל כך. מרגישה הזדהות כל כך גדולה. ובעיקר- התחיה המחודשת שבסתיו שמביאה איתה רצון לחיות באמת. הכמיהה להיות חלק מהחיות הזו ולא רק להתבונן בחיות ולעבוד קרוב אליה.. אוהבת מאוד ועם כל קריאה, יותר ויותר. [ליצירה]
- [ליצירה] נעמה יקרה, כבוד לי להגיב ראשונה ליצירה הכל כך עוצמתית הזו ומצד שני אני תוהה איך לא הגיבו עד עכשיו. קראתי אותה ועדיין קוראת שוב שוב והיא צובטת. כואבת. לא. זה הרבה יותר עמוק, היא מכווצת משהו בפנים, טעם מוכר... השורה האחרונה מעט לא הסתדרה לי, התסברי את אוזני/עיני? [ליצירה]
- [ליצירה] כן, מתגובתו של שי, אני מבינה שהתנסחתי לא מדוייק. חוזרת ומדייקת, כשכתבתי בהתחלה, כוונתי היתה בחלק הראשון, כולו כמכלול סוער. אך ללא ספק קיימת ההדרגתיות. הוא בעיני מן קפיץ שמכווצים אותו בכיוון סילסולו. מתחיל להתכווץ ולהתכווץ עד שכבר אי אפשר... אז, פורץ גבולותיו לכל עבר. [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי עונה אמן לו חשבתי שזה באמת רחוק כמתואר בשיר אבל לא. אני חושבת שדווקא היכולת שניתנה לנו, להתבונן בדברים, להבין ולחקור אותם מטוב ועד רע, היא המאפשרת לנו בסופה של התבוננות לבודד מתוך המכלול את הטוב ו"להתהפנט" אליו באינסופיות. אם היינו יכולים לצפות ללא מחשבה ושפיטה הכל היה ברור מאליו וכל כך "פרווה" דווקא האתגר למצוא בדברים את איכותם נותן את האפשרות לפרוח איתם ולגלותם בדרך המרגשת והמדהימה ביותר. בעיני כמובן.. [ליצירה]
תגובות