כל חיי גדלתי בין אנשים, ולא מצאתי טוב לנפשי אלא בדידות.
כל ימי הייתי בודד, ולא מצאתי טוב אלא בחברה.
צור ד
-
"יש דברים שרציתי לומר לך.. ואינם נענים לי.."
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מסכימה לא טוב לנו ביחד , לא טוב לנו לבד [ליצירה]
- [ליצירה] אבל לפעמים דווקא הלבד,דרוש לביחד. לפעמים כשיש ביחד יותר מידי...מסימים לבד. [ליצירה]
- [ליצירה] "הבדידות היא מקום טוב לבקר בו- אך מקום נוראי לדור בו"..... [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה. לתלות מעל לכל מיטה/מחשב. שכל בודד/ת יזכור שלמטבע יש שני צדדים. ואז הוא פחות יסבול. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מסכימה עם דיק. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה. מסתבר שבכל זאת מצאת משהו לכתוב.. לא ניסיתי להשאיר משהו נבוך...וכל בן אדם קצת מבולבל. רק ניסיתי להעביר נקודה קטנה של מודעות.. לכך שיש בזמן,נקודות ללא זמן.או יותר נכון: זמן לעצמותך להשתחרר מכבליה. אם רק תתן לה.. [ליצירה]
- [ליצירה] הי... אחרי שכתבת שיר כזה יפיפה לא נראה לי שאת באמת רצית לברוח... תמיד אפשר לעשות רוורס, מי שהיה שם בשבילך... ישאר שם גם כשתחזרי. [ליצירה]
- [ליצירה] אחרי ה-ר-ב-ה זמן שלא נכנסתי.. היה שווה רק בשביל זה. התגעגעתי לכתיבה שלך... [ליצירה]
- [ליצירה] משחק מעניין... אבל אם כולנו נחליט לשחק ב "להיות אלוהים"... הלך עלינו. [ליצירה]
- [ליצירה] כאב השכול מכה בגופי בעוצמת המילה הכתובה מעפר באנו ואל עפר נשוב ובתווך... מה אנו... מה ? ולו יכלו בקשותינו להתגשם ולו יכולנו לעצמת המלאך ואין לנו אלא להתנחם באלה הקוראים את דמעותינו על הדף .. [ליצירה]
- [ליצירה] הבנתי.... המילה "שונים" למרות שהיא חוזרת על עצמה נותנת הבנה ברורה יותר של הרעיון.. אכן.. רעיון יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] הי .. תגובה קצת מאוחרת. אבל עכשיו נתקלתי בשיר. זה שיר כל כך נכון : "אנחנו" נוטים לומר הרבה דברים.. ולעשות מעט. "אנחנו" מאוחדים ביחד שכל אחד לחוד. "אנחנו" כמריונטה בידי המריונט ועוד מעיזים לחשוב שדעתנו חופשית.. אכן שיר יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה.. איזה כיף שהאביב בא. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן. צדקה תמר. סיפור י-פ-י-פ-ה. [ליצירה]
- [ליצירה] אלי ברוך הבא לאתר, בתקווה שהשירים הבאים שתכתוב יהיו יפים ועמוקים כמו זה. כל אישיותנו כטירה עתירה. מלאת חדרים, מרתפים אפלים, ועשרות "מעברי סתרים". זכרוננו עצמו בנוי מגרות מגרות (אנשי המחשבים ביננו מכירים את זה כרג'סטרים) אם יכולת קיבול מדהימה, אם נכנסנו לתוך חדר בתוכנו, צללנו לתוך זיכרון שרק ממשיך להכאיב... דלתות החדרים הם כמו דלתות בבית מלון, בשביל לפתוח.. צריך מפתח, בשביל לסגור... מספיק רק לטרוק. אל נברח מזכרונות הרודפים אותנו, אל נחפש "מעברי סתרים" כח עצום נמצא בתוכנו.. לסגור דברים, הנאבקים להשאר פתוחים.. [ליצירה]
תגובות