[ליצירה]
הסוף עושה עוול לשורות הנפלאות מעליו ("לא אשיב יום בשקר מעשה", "הינומה מפוכחת", כמה יפה!). "בתוך כל שאר ישראל" זו שורה צורמת מעט לטעמי, אולי בגלל שזה ביטוי שגור, לעוס. ושתי השורות האחרונות חסרות את העוצמה בה התחלת.
[ליצירה]
ועוד משהו: היא אינה טובה לבלוז ב-ג-ל-ל ששומעת את העצב, האכזבה והריפיון כ"מתוק-מתוק", ובעצם לא מבינה מהיכן הוא בא ומה מביע. מפספסת את כל המהות.
תגובות