אל תהיי לי אשת רוח
הרוח סובב והולך ועל סביבותיו שב הרוח
לא אשת שמיים פתוחים
האינך רואה, מתחת
אדמה צחיחה ורוחות מדבר חוליות?
כנפי שחר
-
"אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קל"ט)
ילידת 83
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] "הרוח סובב והולך ועל סביבותיו שב הרוח" - איזה יופי של משפט. והרוח שב גם בשורה האחרונה... אני לא יכולה להגיד בוודאות שהבנתי את השיר, אבל בפירוש נהניתי ממנו. פורים שמח! [ליצירה]
- [ליצירה] תת הכרה - המשפט לא שלי, הוא שבוץ מקוהלת !!! [ליצירה]
- [ליצירה] כדי לא לגמד את הקטע, לא אתן את הפירוש שלי. די בכך שאהבתי את כתיבתך, המסיימת בשורה ניצחַת. [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט.נעים ונהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה. דימוי מקורי. אבל מה - לפעמים אי אפשר להשיג את שני הדברים במכה: גם את הגימיק וגם את הריגוש. כאן הלכת יותר על הגימיק. אוקי, גם זו בחירה. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי. לי-אל קיימת בכולנו. החלק הרגיש, הפנימי שבנו. מעניין מה העיצוה הגרפי של השיר מביע. לי זה נראה כמו טיפה. אולי דמעה. [ליצירה]
- [ליצירה] חזק. כתוב טוב. מסכימה עם כוכב וערוגה. [ליצירה]
- [ליצירה] זאת אמביוולנטיות שקיימת בגיל ההתבגרות (גם בתעשרים ומשהו עשויה להכלל בקטגוריה). אני רוצה להאמין שבסוף מוצאים את נקודת האמת הפנימית ומתגבשים. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הדימויים מהעולם הפוליטי. מאוד יצירתי! [ליצירה]
- [ליצירה] (אחרי קצת מחשבה:) מעניין אם זה חייב להיות ככה. הנרקיסיזם הזה שמאפיין "אומנים": "אני ארשה לעצמי להתמוטט, להתפרץ, להתנפץ, לשקוע, כי אני מיוחד - אני אומן אני. יש לי מצבי הרוח המקודשים שלי . שבד"כ באים עם המוזה הקדושה שלי. אשתי יקירתי, את צריכה להבין את זה - סך הכל התחתנת עם *אומן*, משורר, לא סתם אדם. זה מחייב. וודאי תהיי אסירת תודה לי שאני מקריב אותך, והורס אותי, בשם ה"אומנות"!" ובקשר לילד - קראתי ספר שקוראים לו "הדרמה של הילד המחונן", שמדבר על הטרגדיה האישית של ילדים רגישים וחכמים שמפנימים מאוד את הציפיות מהם וממלאים אותם בדייקנות, ותוך כדי כל מאבדים את עצמם. ומשלמים את המחיר בהמשך החיים, בגדול... [ליצירה]
- [ליצירה] נ.ב. אהבתי מאוד את הפרשנות שלך ל"תופל כלי חרס". וגם את ה"עשוי קראים קראים לשמיים" [ליצירה]
- [ליצירה] כולנו, נראה לי. אני תמיד מנסה לחשוב שהכיעור חיצוני לי. זה לא אני באמת, זה בא מצד הנפש הבהמית. מצד זוהמה שנדבקת בקליפת הגוף כמו זפת בים לרגליים. ומה אנחנו? טהורים. טובים. מוארים. [ליצירה]
- [ליצירה] - ואני דווקא לא אהבתי. האוירה הזאת של סתיו ודעיכה לא מתחברת לי כ"כ עם דמותו של יהונתן (אם כבר זה יותר מתאים לשאול) ולרדף השיג: לא כל אהבה היא מינית, ודוד עצמו אמר "נפלאה אהבתך לי מאהבת נשים" [ליצירה]
תגובות