[ליצירה]
שירים מלאי תוגה. יש הרואים עננים בשמיים ומתכווצים בדכאונ כמו:
זה נושר,זה אכול
מתוך החור שבלב
אל רצפת החיים
הרטובה.
זה נופל
יורד מגדולתו.
כמו רימון עבש
שהחמיץ את תקופת תשרי
ואיבד את כתר מלכותו."
לאה.
[ליצירה]
ביום חורף אביבי הגשת לנו שיר בהיר ורך מלא אהבה.אך ללא הערות/הארות אי אפשר, אתה כותב בבית הראשון:
"אעטור הנזר
לראשך , לשערך
אלטף פעמיים
לחייך"
השירה אוהבת להיות תמציתית. לכן לו אני הייתי כותבת ולא אתה הבית היה נראה כך:
אעטור הנזר
לראשך,
אלטף פעמיים,
לחייך.
.ואילו בבית האחרון כתבת:
"אצעד צעד
לקראתך.
אקטוף הורדים
אגישם
אל ליבך."
אני (ולא אתה,) הייתי כותבת כך:
אצעד צעד
לקראתך.
אקטוף ורדים,
אגישם לחיוכך.
[ליצירה]
שושן צחור
הוֹ, נפשות צעירות אוהבות, את אהבתן כך מבטאות. אך החריזה מה כאן עושה ואת הפרח "שושן צחור" לצרכיה קימטה? וכך אמרה:
וָאָבִיא לָךְ
"פֶרַח צְחוֹר שׁוֹשָׁן
וְדְבַר אהבה
עָרֵב ונוֹשָׁן ".
לאה.
[ליצירה]
שיר זה אינו ביטוי ארס-פואטי של יצירת הכותב עצמו, אלא פנייה אל משוררים-יוצרים אחרים. פרט לשורת המחץ האחרונה המזכירה את שירתה ודרך חייה ומותה של המשוררת סלביה-פלאת.
תגובות