נחמד ביותר!
אני מנחש שזהו חלק משיר שהתחלת לכתוב והחלטת להשמיט את ראשו וזנבו (או חלקים אחרים) לטובת בית נהדר זה?
* החרוזים בד"כ במקום כשהם בשיר קצר, כי תפקידם המרכזי והיחיד כמעט הוא ליצור סוף חזק. פה הם במקום, והם בהחלט ביצעו את תפקידם.
* השפה שלך כה עשירה שאני מתפלא שאתה כותב רק באתר.
* תיאור נהדר ומלא של תמונה פשוטה ומורכבת גם יחד. כתבת "תמונה", ואפשר בלי בעיה לראות מה שראית, או דמיינת.
בקיצור, זה מקסים.
תודה!
אביב היקר!
קראתי מספר מיצירותייך ואני פשוט לא מבין מה אתה עושה כאן באתר הזה? פרט לביזבוז זמן!
בשעת קריאה של אחת היצירות, אתה נוכח ליראות
שהינה עולה על קודמתה וכן הלאה!
אין לי מילים להודות על יופיים ועוצמתם של שיריך,
כמו כן תודתי נתונה לך על תגובתך לשירי " להיות גלמוד" כי הדבר יחשב לי ככבוד גדול.
בתודה: חיים נוי
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
נחמד ביותר!
אני מנחש שזהו חלק משיר שהתחלת לכתוב והחלטת להשמיט את ראשו וזנבו (או חלקים אחרים) לטובת בית נהדר זה?
* החרוזים בד"כ במקום כשהם בשיר קצר, כי תפקידם המרכזי והיחיד כמעט הוא ליצור סוף חזק. פה הם במקום, והם בהחלט ביצעו את תפקידם.
* השפה שלך כה עשירה שאני מתפלא שאתה כותב רק באתר.
* תיאור נהדר ומלא של תמונה פשוטה ומורכבת גם יחד. כתבת "תמונה", ואפשר בלי בעיה לראות מה שראית, או דמיינת.
בקיצור, זה מקסים.
תודה!
[ליצירה]
אביב היקר!
קראתי מספר מיצירותייך ואני פשוט לא מבין מה אתה עושה כאן באתר הזה? פרט לביזבוז זמן!
בשעת קריאה של אחת היצירות, אתה נוכח ליראות
שהינה עולה על קודמתה וכן הלאה!
אין לי מילים להודות על יופיים ועוצמתם של שיריך,
כמו כן תודתי נתונה לך על תגובתך לשירי " להיות גלמוד" כי הדבר יחשב לי ככבוד גדול.
בתודה: חיים נוי
[ליצירה]
----
תודה על משובך:-)
ובכן
לוהבים זה מן שילוב של אהבה ולהבה
אוהבים כלהבה, להבה כאהבה וכו'
זו אחת הפעמים הנדירות שאני מרשה לעצמי להכפיף מילה לשגיונותיי הפואטיים :-)
[ליצירה]
בשינקין משתנקנת- זו מן צורת ביטוי חדשה? כמו לומר בדיזנגוף מזדנגפת...
קצת לפי מה שקראתי בסיפורים שלך ושל שותפך ניכר שזהו אורח החיים שלכם. וכשאתם כותבים כאן בצורה אתם תורמים לפלורליזם של האתר כאן.
[ליצירה]
אומר לך דבר אחד יא ירושלמי.
אם היית כאן ב47 ו ב48 היית עושה שני דברים - או שהיית בורח כמו נמושה. או שהיית נלחם על חייך. כי הברירה הייתה: חירות או מוות.
אף אחד לא עזר לנו להילחם והמדינה לא הוקמה על מגש כסף. ראה את מספר הקרבנות העצום יחסית של אותה מלחמה - ששת אלפים קרבנות ובהם אזרחים רבים שנהרגו במגה פיגועים.
בין דצמבר 47 לאפריל 48 נרצחו לא פחות מ1500 אזרחים. להזכירך בשנות האינתפאדה השנייה (2000-2004) נרצחו 1100 אזרחים.
ותוסיף בבקשה לכך את הפוגרומים שאירעו באותה עת במדינות ערב על ידי אחיהם של ערביי ארץ ישראל ובייחוד אירעו מעשים כאלו בערים חלב, עדן וקהיר. שוד, אונס ביזה, רצח ועוד. אבל שם אין שמואל ירושלמי שיבוא ויצעק חמס חמס חמס.
לך תחקור את הפוגרומים האלו. אולי תעשה מזה שיר
תגובות