אהבתי מאוד את החלוקה בין "שמעתי" ל"אמרו לי", ואני מסכימה עם אלדר- צריך לחזור להקשיב באיברים הנכונים. במקומות הטובים. והם קיימים.
ויתקיימו גם בך.
(כי אם זה לגדול, אז גם אני לא רוצה).
[ליצירה]
אהבתי מאוד את החלוקה בין "שמעתי" ל"אמרו לי", ואני מסכימה עם אלדר- צריך לחזור להקשיב באיברים הנכונים. במקומות הטובים. והם קיימים.
ויתקיימו גם בך.
(כי אם זה לגדול, אז גם אני לא רוצה).
[ליצירה]
ורק דבר אחד נשאר,
אמונה שהאמנתי, שאני מאמין ושאמשיך להאמין.
בטוב, באור, בשפע המוכן לנו,
ועוד יגיע, עוד יגבר על החושך העקשן הזה.
---
כתבת את זה מקסים.
[ליצירה]
לא מכיר את נוער הגבעות, אבל
כתבת יפה מאוד.
בשלב מסויים רציתי להחזיר מכתב ליונתן,
ואז נזכרתי שהוא לא אמיתִּי.
הצגת שני קצוות, אני רואה אמת בשתיהן, אבל בעיקר באמצע. אם זו זעקה כנגד הזילזול בנוער הגבעות אז זה דבר אחד, אבל אם ניסית להציג מה שאמיתִּי זה כבר דבר אחר לחלוטין.
דווקא יש המון אש בישיבות כמו שבי חברון, הר המור וכו', הבעי' היא לא באש, אלא בדברים אחרים שקצר מקום התגובה, או לפחות זו שתקרא, מלפרט.
לסיכום,
כיצירה - אהבתי מאוד(את באמת רק בת 14?)
כמשנה אידאולוגית - פחות, הרבה פחות.
תגובות