"ראש עולה אחרון"
כך אומרת המדריכה ליוגה
ואילו אני-
זוקרת קודקוד לפני הכל
ומכוונת איבריי להתמסר לשליטתו
ציידת חלומות
-
נוטה לשחרר אותם לאחר שנלכדו, מתוך רחמים ואכזריות כאחד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה. מודה שה"איש הכתום" הרתיע אותי בהתחלה, הוריד את השיר מדרגת מחשבות קיומיות לפוליטיקה יומיומית, אבל בהמשך רוממת גם את זו, כך שנשמר האיזון. ו..נראה לי שאפשר היה לקצר.. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת לקודמיי, כמה יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] מתנגן ופשוט (ו)מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] מבין השורות מצטעקת אזהרה, החג נדמה כרלוונטי מאי-פעם. חסרת פה, יאיר :-) [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה. פשוט יפהפה. [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני באוהבים. עד השורה האחרונה יש קצב מהיר, עולה מין התרגשות, וזו האחרונה מרסקת אותה. הייתי מעדיפה סיום מוחץ יותר, רגע שיא :-) [ליצירה]
- [ליצירה] זו הזווית הכי מקורית שמצאתי למלחמה הזו עד כה :-) "קסוד"..מושג נהדר [ליצירה]
- [ליצירה] "אבל כל אחד הורג את מי שהוא אוהב,לפעמים מספיק מבט בשביל להרוג"- יופי של שורה. הייתי, קראתי, נהניתי, ונטלתי לי קצה מחשבה להמשיך בה. -המגיבה אינה מתיימרת לבקר או לנתח את הטקסט בשל הדיוטה הספרותית בתחום התסריטים. התגובה הינה בגדר שיתוף תחושה סובייקטיבית ותו לא- [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים ומאתגר. כל בית כתוב קצת אחרת, כאילו שיר בפני עצמו, והשילוב שלהם יחד.. [ליצירה]
- [ליצירה] סתמי לטעמי. לא מצאתי כאן שום אמירה אוונגרדית או עניין ספרותי. [ליצירה]
תגובות