[ליצירה]
סיפור קצר:
ברוכשם בזרתשם ומירצשם הלכו לי-ם. כותוטי טבע, מי נשאר?
(יש איזשהו סיכוי שדף ה"תגובות אחרונות" יפסיק מתישהו להתמלא בתגובות על היצירה הנ"ל?)
ושאלתי האישית אחרי כל זה.
מכיוון שאני בבחינת אותה פרסומת ישנה לפפסי מקס "BEEN THERE THAN THIS" (הייתי שם עשיתי את זה - למקרה שטעיתי באיות האנגלי), אני תוהה האם יש לכל זה גם איזושהי משמעות קיומית יותר? או שמא "משמעות לוגית" (כדברי המחבר) היא אידאל מצד עצמו?
(תשובת יתקבלו בברכה במסרישי או, לחילופין, באיזשהו פורום אליו ישלח אלי קישור, במסרישי כמובן)
בברכת הטובי:
I'm a spoon, therefor i'm not!
[ליצירה]
אבל חתלתול!
ראית אותי כותב שאסור?
ואולי, באותה מידה מותר למתוח ביקורת על סגנון תגובות אם הוא צורם, ובעיקר אם הוא מעיב על האווירה והיצירה עצמה.
דעתי האישית- לפעמים יש מקום לדיון על צניעות של יצירה, כאן מדובר בקטנוניות נודניקית (שאולי מאפיינת את הדמות?).
[ליצירה]
גמני גמני גמני גמני
אחח, כמה שאלות מעניינות מסתובבות כאן...
* האם היצירה אמורה להיות "מגויסת" לטובת עמדה מסויימת? האם היא שווה משו רק כשהיא כזו או שמא במקרה כזה היא לא שוה כלום? (האם באמת לא אפיק כלום מקריאת סיפור על מחנה פליטים מנקודת מבטו של ילד פלסטיני?)
* האם אין בי מבט של אדם לא דתי על אף היותי דתי? מה אני אמור לעשות עם אותו מבט במידה והוא קיים?
* האם האיסור התורני על משכב זכור אוסר גם עיסוק באהבה (עם או בלי מרכאות?) בין גברים? (וחבר שלי טוען שזו אהבה של בחינת "אחור באחור" מול אהבת גבר ואישה שהיא הרי בחינת "פנים בפנים, ואכמ"ל)
* איך יוצא שאני מסכים עם רן* וטוען שאכן הדחיה מותר לה להיות קיימת, אך לא היא הסיבה לבעייתיות הנושא?
אהה, ערוגית, טענת ה"צומי" יכולה לבוא רק מתוך היכרות יותר מעמיקה עם היוצר/ת או מקריאת כמה יצירות (או תגובות) שלו/ה.
[ליצירה]
סיפור אמיתי?
כי חבר טוב של אחי גם נסע לקברו של ר' אלימלך מליז'נסק (אחרי שכל הרופאים זרקו אותם בטענת אין סיכוי) ונולדה להם שלישיה (בסיוע של רופא שלא האמין שזה יקרה). ואבי רט (שמארגן נסיעות כאלו) סיפר שזה לא פעם ראשונה שזה קורה לו.
גם הרב בני קלמנזון סיפר סיפור דומה על מאבטח (חילוני) שליווה קבוצה ולא היו לו בנים.
עכשיו יש כאלו המבררים האם זו סגולה מיוחדת להתברכות בזרע של קיימא או שמא גם לשידוך...
[ליצירה]
מזכיר לי קצת תחושה של תפילת שמנוה-עשרה. לפעמים אני גם באמת מרגיש כאילו המילים שאני מוציא הן קצת כמו עשן מסתלסל כלפי מעלה ומגיע בצורה אוורירית שכזו אל הקב"ה.
כל אחד ומה שהוא מכור אליו...
(ורן*, אתה ממש נודניק עקבי, זה מרשים בהחלט)
תגובות