מה איתה?
שאלתי
היא... מתה...
נעניתי
בכיתי
ליאורה לוי
-
"צורה-פובית", אוהבת שירה ואדם.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] קצר וקולע. הפשטות, התמימות הכואבת הזו... מעט מילים אך עם זאת רעיון עצום שעומד מאחוריהן. הרווחים בין השורות מוסיפות המון. זכרונה לברכה. [ליצירה]
- [ליצירה] תיקון טעות- הרווחים מוסיפים* [ליצירה]
- [ליצירה] יוליה צודקת כ"כ... זה כה גדוש. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] המגיב כל מילה כמדברת שירה כשלעצמה! יפיפה תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] ה -בכיתי- חזק. למרות שזאת הכוונה זה ממוצה מדי לדעתי.. [ליצירה]
- [ליצירה] מדוע זה נתת לה להתדפק על חלונתך מבלי להכניסה אל ביתך, אליו נכספה? כתוב ממש טוב, אהבתי את הרעיון.. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי... כ"כ רומנטי ויפה... [ליצירה]
- [ליצירה] לפקוח עיניים, רק צריך לקפל את הדף- רעיון מעולה! יש עוד תקווה לאיחוד ביניהם. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה שיר יפה, דרך יפה להביע הוקרה. כמה נחמד לכם =] [ליצירה]
- [ליצירה] כתיבה נהדרת! אם כבר הגעת לחשבון-נפש כזה, אולי יש לך היכולת לאהוב יותר מעתה והלאה? [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי! שיהיה לך בהצלחה בדרכך. [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב מעולה, חריזה נעימה שכזו... והאוניברסליות של הצחוק, אם אפשר לנסח את זה ככה. נפלא =] [ליצירה]
- [ליצירה] צריך להיות אסרטיבי זה שיר יפהפה ואמיתי, נהניתי ממנו מאד! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכן על התגובות! לשיר גם יש לחן [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאד את העיצוב הגרפי של היצירה... [ליצירה]
תגובות