[ליצירה]
אבנר ידידי,
עשיתי לעצמי תרגיל, רק אחרי שקראתי את השיר הסתכלתי מי כתב אותו. אמרתי לעצמי: "הנה כותב, שיודע איך לשיח בינו לבין עצמו, לשאול את השאלות ולחיות בתוכן, להתחבר עם הכאב ולא להילחם בו.
יש אנשים שלמדו את זה אבל רק מעטים יודעים לבטא את זה כמוהו". ואז גיליתי שזה אתה. אבנר, התחברתי אליך, תמשיך כך. יורם
[ליצירה]
השיר הזה הוא הוכחה חותכת, ש-"מחברת השירים שלך איננה צחיחה". יש בו תבונה רבה, מהולה ברגישות. יש אנשים שפויים בהחלט, שמרשים לעצמם הרף-עין של חוסר שפיות לכתיבת שיר.
שווה לנסות. בכל אופן השיר מוצא -כן בעיניי ואקרא עוד מפרי עטך . בהצלחה.
[ליצירה]
תודה לכל המגיבים. הדיון סביב היציררה הזאת היה חשוב בעיניי, כי היו בה כמה רעיונות שניסיתי לשלב ביצירה אחת שהמוטיב שלה הוא: "חוסר האונים שלנו בהושטת עזרה" צודקים אלה שאומרים שמבינת יצירה היהי רצוי לחלק אותה לשתי יצירות. האחת "אנני דובר בשפתו". והשניה "כנף שבורה". תודה לאלה שהציעו כיצד לתקן כדי להשאיר את זה כיצירה שלמה. לבסוף החלטתי לקבל את הצעתו של שי, עם עוד תיקון קטן משלי.
[ליצירה]
כנפי שחר,
תודה על ההערה בקשר ל-"פג-תוקף". ראי תיקון.
באשר לשועל, נקודות למחשבה: שועל ערום, גפן פרא והברית הלא קדושה ביניהם. קונטרסט לשיר הקודם.
[ליצירה]
תשובה לשי,
תלוי איך אתה מסתכל על זה. אם אכן זה ילד, אז סער הוא החבר של גל שמבין הכל וגם לפעמים מסית, אם זו מטאפורה אז רק סער יודע כי הוא זה שגורם לגלים. כדי להשאיר את זה לטעמו של הקורא, לא השתמשתי בבטוי כמו: "רק לסער גליתי" או "אני גל שסער מעורר אותי". מה דעתך יורם
תגובות