ובסוף
מול ים בלי חוף
כלתה בחולות
אהבת כלולות
דממו דמעותינו
עמדנו מול בתינו
חרבים עד יסוד
ואין עוד.
מלבדו.
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מצא חן בעיני, במיוחד איך שזורם. עמדנו מול בתינו קצת חורק. הסוף טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי. זה כואב. [ליצירה]
- [ליצירה] אין עוד מלבדו השיר הזה נותן לי הרגשה שאת מהגוש, אני טועה? [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא מהגוש, ואפילו לא הייתי בו בזמן הגירוש. אבל גם למי שלא היה כואב. ואולי דווקא בגלל זה. (אני חושבת שאם הייתי שם המשבר שעברתי היה עשוי להיות פחות קשה.) [ליצירה]
- [ליצירה] כאלה סיפורים אני אוהבת. אבל חבל לי שהשארת את שניהם שטוחים. מה דעתך להוסיף יותר צבע לשני חלקי הפאזל המקסים שהרכבת פה? לתת יותר אופי לשניהם, יותר רקע, להרחיב ולעבות את הסיפור עצמו. הוא יכול לקחת יותר זמן, או להתחיל יותר מוקדם...תני לנו יותר!:-) [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין ומעורר מחשבה.. [ליצירה]
- [ליצירה] לא באמת הבנתי, אבל זה מתנגן ויפה. (תוהה: האם יש קשר לישמעאל?) [ליצירה]
- [ליצירה] תמונה נהדרת. המון הבעה. זה גרם לי להסתקרן על מה הוא מסתכל. [מישהו פה הזכיר בזמן האחרון "תמונה של חייל"?... (ע"ע הרמוניה..)] איזה מין פילם זה? (כל התמונה נראית על הסקאלה של ירוק-לבן אבל לא ידוע לי שיש כזה דבר..) [ליצירה]
- [ליצירה] שמחה לראות שיר כזה אצלך. אני חושבת שיש בו משהו מאד בוגר. כבר לא שקוע רק בסבל ובתסכול, אבל מודע לקיומם, ובכל זאת מצליח להתרומם אל האופטימיות. (וכן, גם הזדהיתי..) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה. :-) כנרת - אין כמוך. [ליצירה]
- [ליצירה] נכנסתי בעקבות התגובה של אמילי. למעשה - חשבתי שמדובר בשיר אהבה בנאלי, עד שהגעתי לשורה האחרונה, שהעלתה חיוך על פני- בהחלט נחמד. ומצד שני - לא הייתי מסווגת כ"שירה". בכל זאת, דרוש יותר משורות קצרות ופאנצ'ליין כדי להפוך קטע לשיר. [ליצירה]
- [ליצירה] *זה שיר נעים וזורם. כיף לקרוא. *ה"בו" בסוגריים מיותר לענ"ד. *השי"נים מנוקדות הפוך, למרבה הצער. [ליצירה]
- [ליצירה] וגם זה. ציור נפלא-נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, עצוב. גרם לי להיזכר בביקור האחרון שלי שם. שורה ארוכה של קברים קטנטנים. ולא רק הם.הרוב המוחלט של הטמונים שם הם למטה מגיל שלושים. אני זוכרת שחיפשתי נואשות קבר של מישהו מבוגר, משהו שיוכיח על אחיזה בחיים.. [ליצירה]
תגובות