אני באה מן המקום, בו השמש לעולם איננה שוקעת.
אני נמצאת במקום בו השמש לא שוקעת לעולם.
ודרכי, ופניי, וליבי אל המקום בו השמש זורחת תמיד, המקום בו השמש לא תשקע לעולם.
נשמת העולם.
וזה סימן, שעוד יש, עוד יש אהבה. אני פה, אני ערה .)
[ליצירה]
"אם אדם אוהב פרח, שבכל מליוני הכוכבים, יש רק אחד כמוהו, די לו להסתכל בכוכבים וכבר הוא מאושר.
הוא אורמ לעצמו: הפרח שלי נמצא שם באיזה מקום... אבל אם הכבשה תאכל את הפרח, הוא ירגיש כאילו,בבת אחת, כל הכוכבים כבו! ומה, זה לא חשוב?"
[ליצירה]
רק מבט אחד, האחד הזה.
והכמיהה הזו, למישהו שאתה מחכה לו כבר כל כך הרבה זמן.. מחפש את מי שעומד מצידה השני של השמש- וכותב אותו על דפים, מיליוני דפים, אלפי מכתבים, לאיש אחד שעוד לא נמצא, ושלא יודע.
השיר מהמם. נוגע. העיקר להאמין.
מזכיר את שירת האהבה בתנ"ך.
"שימני כחותם על ליבך,
כחותם על זרועך
כי עזה כמוות אהבה,
קשה כשאול קנאה כשפיה רשפי אש שלהבתיה
מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה
ונהרות לא ישטפוה".
[ליצירה]
זה הזמן לזרוק את הכל וללכת להגשים את החלום, הייעוד.
אל תאבד את קולות הלב.
רק לב צעיר יודע מהי דרכו, קח סיכון, כל הדרך לאיתקה.
מוטב תגיע עני ותהיה מאושר.
[ליצירה]
אממ. אני חייבת להגיב שוב,פשוט לא הגעתי לסוף דעתי.
וכשאני שבה וחושבת על היצירה מיוחד מכל אלה שהשורות האחרונות הייתי רוצה להניק לכל כך הרבה משוררים. תודה לך. תודה.
תגובות