אתרוג
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לג בעומר שמח לכולם! (אז מה אם זה קשור רק לכותרת? תסתכלו בתגובה של שמואל ליצירה "תרבות השופינג ולמה אני שונאת אותה..." של מתקרבת) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. קצת קשה לי עם הקטע הזה, כי למרות שהוא מביע הזדהות - הוא כתוב בגוף שני, מה שגורם לתחושת ריחוק. חסרה פה ההבנה שזה לא "הם" שסובלים (ו"אנחנו" הרחוקים אך מזדהים) אלא בעיה _לאומית_, של כולנו. (כשכואבת היד, היא לא כואבת בנפרד מהגוף..לכל הגוף כואב!) ההבהרה מיותרת לדעתי.. [ליצירה]
- [ליצירה] ווואו! מצטערת, אבל אין לי משהו אחר להגיד. [ליצירה]
- [ליצירה] ואני אהבתי, וזהו. התמונה יפה גם בלי העיבוד הממוחשב, אבל הוא בהחלט מוסיף, במיוחד עם השם. מצלמים בצבעוני ואז עושים את הכל חוץ מהפרחים שחור לבן, או להפך? [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] "ולמעשים טובים יש עילה." - האמנם הנך סבור שהכרת הטוב היא העילה למעשים טובים? כולי תקוה שאין הדבר כך. "ואולי תזכו באיזו מניה." - למה? מה הקשר לשאר השיר? בנוסף, בשירה יש מרכיב מרכזי שלא בא לידי ביטוי ביצירתך זו כמו גם בשירים רבים לפניה: אתה. הכותב. להבנתי, כאשר אתה כותב שיר, משהו מהאישיות\הרגשות\המחשבות שלך צריך לבוא בו לידי ביטוי, במובן שבו אנו נרגיש שאדם כתב את השיר, ולא מחשב שהזריקו לתוכו סיסמאות. השיר לא מחדש דבר לקורא, לא מציג לו זוית הסתכלות חדשה, ואין בו כלל את הנוכחות שלך. חבל. [ליצירה]
- [ליצירה] נכון. מרוב מאיסה במלחמות ובהרג, נורה הבחור ליד עמנואל. וגם בת הדודה שלי ובעלה נפצעו בשבוע שעבר (ליד נעלה מירי ממכונית חולפת) מרוב שחברי גדודי חללי אל-אקצא חפצים בשלום. וגם עוד כמה שנפצעו בשבוע האחרון, הם בסה"כ קרבנות הרצון-לשלום. אולי כדאי שהפלשתינים ילמדו לבטא את עצמם יותר טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] וכן, שניהם שלי. והם אפילו היו באיכות מעולה לפני שהקטנתי אותם לצורך העליה לרשת. [ליצירה]
- [ליצירה] ראשית: הכתיבה שלך מעניינת מאד, מושכת אותי לנסות לרדת לעומק כוונותיך. נדמה לי שיש לך טעויות ניקוד, שמשנות את המשמעות, האם אני צודקת? ("רוחות שבורות","שלוות צעירות") אהבתי מאד מאד את הפתיחה - המצפן השבור ונצנוצי הכמיהה. אחר כך הרגשתי שהשיר מאבד את הכיוון... קשה לי למצוא קשר שמאחד את כל הבתים לכדי שיר אחד. יש כאן מצד אחד את תיאור הכאב שבעולם, ומהצד השני את הדוברת, שמתוארת כדמות מנחמת, כמעט מיתית. אולם היחס בין החלקים מרגיש שבור. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי.. [ליצירה]
תגובות