[ליצירה]
אל נא תאמר נואש. תחת כל אקסית יבוא רגש חדש. נכון שאין כמוה בעולם, אבל יש עוד דגים בים.
כולנו נמצאים בסירות, שטים בזרמי הזמן, מחכים לזאת שתנופף לנו במזח, תקשור יחד עם כבלי הסירה גם את נימי לבנו ללבה. מישהי שתייצב אותנו בסערות הזמן ותמנע מחיינו לעלות על שרטון.
[ליצירה]
איזה שיר פסימי. היחסים נגמרו, אל תקימי. השגרה חדרה, אהבה נמוגה, לא רק חמה נפלה, גם נפש המשורר בקרבו נַבְלַה. אל שאול תחתיות, אהבה בצינוק, אולי בבוקר, אולי, במקום רגבים, תשובי אַת את שלך לינוק.
[ליצירה]
מצד אחד התמונה באמת קטנה, ואני משער שהתמונה המקורית הרבה יותר גדולה.
אבל מצד שני אל תשכח שהתפקיד שלך בתור צלם הוא להוביל את הצופים לנושא שלך, לפואנטה של התמונה, ולא משנה מה גודל התמונה. אם לא מבינים אז כנראה שהתמונה לא טובה.
אם היית בוחר זווית אחרת, וכמובן שיותר קרובה, אולי היה ניתן להבין את מה שאתה צילמת ושעדיין יובן שזו שורת שירותים.
[ליצירה]
נראה שסתיו גם בלבך. שלכת היחסים מובילה אמנם לסערת הרגשות, אך אל תאמרי נואש, אביב חדש יפציע ברקיע חייך.
וכמו שאמר ידידי פרוזאי - ריח גשם טרי עולה מבינות לכבישים, אוויר צלול ומשק עלים כתומים-זהובים בנוגעם על הקרקע, ציפורים נחפזות ליבשות זרות, ורק אנחנו, חיים בגופנו מחזור חדש
תגובות