לליאת באהבה..
אין מילים
-
לפעמים אני משתגעת ואז אני עושה שטויות כמו לכתוב...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אני מקווה ששניהם בריאים ושלמים היום. אני לא חושבת שאפשר להבין מה עובר בראש של אדם שמרגיש שהוא מקריב את עצמו, או שחש את הסוף קרב, ו אומר לעצמו שזה לא לחינם. [ליצירה]
- [ליצירה] אני בוכה. [ליצירה]
- [ליצירה] אז לא תגיע לאן שרצית. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד כזה.. אבל למראהו של מי? (יש לי איזה בעיה היום של קליטה, אל תקחי את זה אישית. את כותבת יפה). של הבחור? [ליצירה]
- [ליצירה] באמת אין (פה) מילים. מה שכן..יש פה הרבה רומנטיקה. קצר ויפה. [ליצירה]
- [ליצירה] קודם כל, תודה על המחמאות. דבר שני אני בת 21. ככה שאני לא ממש צעירה..:) וגם..מממ..הדמות הייתה אמורה להיות "פליסיטי", אחרי פרק אחד, התחשק לי לצייר אותה... [ליצירה]
- [ליצירה] תכלס...אני לא יודעת למה, אבל הצלחתי להתחבר לזה (אולי בגלל שאני פרענקית..). יש בזה משהו מאוד עצוב ומאוד מתחנן. רק הסוף לא התחבר לי(בית אחרון), אולי בגלל שדעתי קצת קצרה (לכן אני גם לא מרבה להתערב ביצירותיהם של אחרים). בכל אופן תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] אה עכשיו הבנתי..מרים מתקשרת לפה בגלל שהיא דיברה על כך שציפורה אישה כושית... יפה. בסופו של דבר, מי שלבן ותוכו לא לבן- מקבל את ה"לבן", שהוא כ"כ מעריך, בהפוכה. יענו צרעת. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי : ) אולי במיוחד משום שבמוצ"ש יצא לנסוע ישר לתוך ענן, יחד עם צווחות שיצאו לי לא בכוונה. אהבתי בעיקר את המשפט: "...סופגת ערפל מאפשר לטשטש הבדלים בין לב העיר ובין הפרברים" [ליצירה]
- [ליצירה] בלי קשר למה שכתבת, אני חושבת שאולי לפעמים כדאי לכתוב שיר זכרון על מישהו, ולראות את זה באור אופטימי. שהבן אדם השאיר אחריו אנשים עם זכרונות טובים עליו, אני אוהבת איך שאתה כותב, אם יצא לך לכתוב שיר כזה, אשמח אם תיידע אותי. [ליצירה]
תגובות