חשיבה מעניינת-
הקצוות והתגובה לעולם תוך שימוש בהן...
(וזה מעניין כי אתמול למדתי סיפור של ר' נחמן בו מודגם איך בכל תכונה אפשר למצוא שתי קצוות - ולתעלה לטוב או לרע - טוב אבל לא אגרר לזה עכשיו :-))
מהשיר אפשר ללמוד שהקצה השני מול יאוש הוא התמלאות, האמנם?
[ליצירה]
חשיבה מעניינת-
הקצוות והתגובה לעולם תוך שימוש בהן...
(וזה מעניין כי אתמול למדתי סיפור של ר' נחמן בו מודגם איך בכל תכונה אפשר למצוא שתי קצוות - ולתעלה לטוב או לרע - טוב אבל לא אגרר לזה עכשיו :-))
מהשיר אפשר ללמוד שהקצה השני מול יאוש הוא התמלאות, האמנם?
[ליצירה]
והרי המיותר:
בית שני: "הוא ניסה לחזור אל הקן." כהקבלה ל"שיסיע אותו לעבוד בבית האבות"? לא כל כך עובר. אבל נסיון יפה.
"ולא הצליח לעוף." -זה מובן מהשורה לפני כן. לכן מיותר.
בית ראשון: הוסף "הא" ב"שיסיע אותו לעבוד( )".
שורה אחרונה מיותרת. המלוכסנות אומרות הכל.
ואולי כך יראה:
הוא עמד בתחנה כמדי בוקר
מחכה לאוטובוס
שיסיע אותו לעבודה
בבית האבות.
"היום שבת", אמרתי,
"ואין אוטובוסים".
הוא הביט בי משתאה
בעיניו המלוכסנות,
אבל לא יכולתי לעזור.
*
ראיתי עורב שחור
מקרטע על הדשא
וכנפו האחת שמוטה.
הוא הביט בי מתחנן,
כמבקש את רחמיי,
אבל לא יכולתי לעזור לו
כי אינני יודע איך עפים
עם כנף אחת שבורה.
בטוב- שי.
[ליצירה]
ארז. אהבתי מאוד. את ההקבלות והמשמעויות הנסתרות (שאולי אתה עוד פחות מודע אליהן. כי ככה זה כשנפשות שונות קוראות נפש אחרת).
לרגע חשבתי שהסיומת " לאה" קצת דחוקה אך בקריאה שניה עם תובנה עמוקה- הבנתי וכך זה טוב שנשאר.
יעקב- כדמות ממש
יעקב- מהמילה לעקוב. אחרי משהו או מישהו.
ועוד:
לפעמים רחל, על אף שאינך יעקוב, תבחר בך.
המלצה על עריכה:
אֵינִי רוֹצֶה לִלְבֹּשׁ בְּגָדִים שֶׁל אַחֵרִים
הַקֹּל - קוֹלִי הוּא, וְגַם הַיָּדַיִם - שֶׁלִּי.
ואולי:
"איני רוצה ללבש בגדי אחרים (*בלשון שאינה פשוטה כמו עד עכשיו)
הקל- קולי הוא, והידיים- ידיי"
שלך.
[ליצירה]
כל כך יפה. כדאי להוסיף ניקוד במקומות המתאימים.
ופתאום ציצית.
ומיד אחריה, שלובים כסיבי חבל ימאים ישן-
דברתורהמנייןצניעותשירישבתהלכותחברותאתפילהתפיליןמגילהבבוקר
גרורות, כמעין לוקמיה של דת
התפשטות יומיומית, תא-אמוני *שמכפיל עצמו מדי דקה
*"כרוני", הם אומרים
כרוניקה שהפתיעה*- ועדיין.
(* צמצמתי הרווח)
*ואני..משתדלת לחשוף אותך לשמש. * פעמיים "ו"
תגובות