קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
הסיום של הראשון מנמיך (מבחינת הכתיבה) לקריאתי.
השני מצא חן בעיניי
קרניים אחרונות
מסמנות שביל בין הגבעות
ריח מתקתק של תאנה
יבשר סוף עונה
ורימון מנץ כתריו
יבשר שקיעת זהב
אך מציעה שינוי קטן
קרניים אחרונות
מסמנות שביל בין הגבעות
ריח מתקתק של תאנה
יבשר סוף עונה
(הסיום כל כך חזק, ששתי השורות אחריהן מיותרות)
[ליצירה]
האם מותר לי להציע? (כי אהבתי)
נגעתי טיפה
שמי ברזל הכהו המים
שמי חלד הבהירו
החיוך אבד
על פני הגלים
במימי האוקיינוס
שילחתי
אלף מילותיי הארוזות
חזרו
באדוות רכות
אריזות ריקות.
[ליצירה]
---
נקודה למחשבה.
מבחן האמונה הוא מבחן קשה:
"אספרה כבודך ולא ראיתיך, אדמך אכנך ולא ידעתיך"
(מתוך שיר הכבוד ליום שבת )
[ליצירה]
[ליצירה]
כל השיר מסמל אולי בועה אחת גדולה של רצונות, הוא מתחיל במשפט:
"יש לך חלומות"
ומכאן מתחיל "לופ" של ספקות,סימני שאלה, דמעות,פנטזיות שאלות וייסורים, עד שבסופו של השיר בחמש השורות האחרונות מתחילים לאבד גובה ויורדים אל העולם המציאותי, הלא כל כך מושלם אך הסביל והוא מסומל במילה המסיימת את השיר:
"האדמה"
השיר ממוען אל מישהו,(יש לך חלומות) כמו מכתב אל אדם מיוסר, מאת אדם המכיר אותו,או שמא האדם מספר על עצמו אך לא בגוף ראשון.
אהבתי