רשות הדיבור לה'
שתתן
ותקח
ותשכיבני לישון לפניך
ותשימני
כעולל מתרפק
וצוחק
ועובד אותך
ויונק אותך
מתוכו
כשיגדל ויהיה אני
תחת כנפיך
פורש את שלי
קשור אותן
ברצועות של ראש
ותשכיבני לישון לפניך
יאיר
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איזו תמונה מדהימה! קבענו אותה כרקע במחשב שלנו. [ליצירה]
- [ליצירה] מופלא, נשמה. [ליצירה]
- [ליצירה] תעלומה. [ליצירה]
- [ליצירה] שבת שלום... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! ממש חזק. (מצטער על הסגנון הלא-כל-כך-אינטליגנטי). יאיר [ליצירה]
- [ליצירה] איזה מזל שטוב. [ליצירה]
- [ליצירה] מקפיץ מקפיץ מקפיץ!!! כי פתאום נזכרתי שהסוכן האישי שלי הפציר בי לקרוא ואז לא היה לי זמן ועכשיו יש! כל כך יפה... כל כך נכון... וכמה מבאס - כל כך מוכר... מתרגש נורא לקראת הופעת שמי עם רטרו באוהדיך. [ליצירה]
- [ליצירה] וואלה, זה אופטימי! מגניב.... [ליצירה]
- [ליצירה] קודם כל שיר נהדר. מעלה בי אסוציאציה חופשית של כיסויים וקליפות שכולנו עוטים על עצמנו, שתנועות ונשימות חודרים ובוקעים אותם לפעמים. אבל מעבר לזה, רב הסתום על הנגלה. מדוע התיאור של "גושים של חימר" ולא סתם "חימר"? מה משמעות העמידה "בצד" והיכן עמדה המשוררת קודם? מה פירוש הפראזה "לנשום... ממני"? וכמובן המשפט האחרון מפיל אותך לקרשים כשאתה מבין שלא הבנת כלום. [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין!!! גם אצלי במילואים יש הטיפוסים האלו. כמעט. אולי ישך איזה אמציה ספייר להשאיל לנו? [ליצירה]
תגובות