אֵלַי, אֲהוּבִי, לֹא חוֹזְרִים
מֵרְעִיָּה בִּשְֹדוֹת זָרִים
גַּם לֹא עַל אַרְבַּע
גַּם לֹא הַטּוֹב בַּבַּחוּרִים
אוֹ הָחַנְפָן בַּמְּחַזְּרִים
אֵלַי לֹא חוֹזְרִים.
ארז ליטמן
-
אפשר ללמוד עלי מהשירים שלי. כך אני מקווה לפחות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יופי ! רק הייתי משנה קצת את החלוקה לבתים. מצא חן בעיניי מאד המבנה הקודם של סטרופות קצרות, צמדי שורות כל בית, עמיחיִי כזה. כלומר מפריע לי פתאום הגוש הזה באמצע השיר ה"רזה". לכן: ובכל פעם שהרכבת עוברת פסיה- מוחספסים, אינטימים, ריקים. ידיי החלקלקות- מפספסות אותך (*כאמור מעדיף סדר מילים זה) ושוב בך איני אוחז. ההסתכלות למעלה, מעלה בי רגש אחד קטן. קנאה. ושוב את. ושוב. אני. ואת. רבים. [ליצירה]
- [ליצירה] הממממ.. אם זה לא היה קצת מצחיק - כל ההתכתשות הזאת - אז זה היה לגמרי עצוב... מה יש לכם אנשים ?! בכל מקרה - לגבי היצירה - בסך הכל די אהבתי, אבל ממש לקראת הסוף התחלתי להרגיש שאם בזה זה יגמר אז כאילו לא הייתה סיבה ממשית לכל הציניות, כך שהיא נשארת ציניות לשם הציניות.... לשם ההתרסה... לא יודע, אולי זו הבעיה שלי עם סיפורים קצרים בכלל... [ליצירה]
- [ליצירה] עמית, כמו שעניתי כבר (תגובה שלישית מההתחלה - הבט בכותרת) השיר/מונולוג הוא לזכר נתן יונתן, כמו כמה אחרים שכבר כתבתי מאז מותו ("רעשקט" גם עליו/בשבילו למרות שהקורא מהצד לא יכול לדעת). ולא חסרה שום ע' פשוט משום שזה לא "דמעה" אלא "דָמָה" - "היה נדמה". קרא שוב :) [ליצירה]
- [ליצירה] שייקספירית קטנה.. מאד התרשמתי מהעִבְרוּת של שייקספיר לשפת הקודש... ועוד סונטה כל כך יפה שמלמדים (עדיין??) בבתי הספר. כל הכבוד... ממש שיר השירים ! מסכים עם עדי לגבי הגרסאות: אין דרך לשמר בעברית את דו המשמעות המינית. אני הייתי בוחר תרגום אחד (את יכולה לנחש איזה...) ובוחר גם גרסה אחת לשורות 9 עד 12, משאיר את שאר האופציות על ההרדיסק ומענג את קוראי האתר עם משהו מוגמר וחד משמעי. :) [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. ישר כח. עצוב. :( והצלחת לכתוב "שיר-זכרון" בצורה נהדרת. אני אף פעם לא מצליח בלי שזה יצא לי מונולוג. תודה [ליצירה]
- [ליצירה] תודה שי, נשאלת השאלה למה להחליף את השורה שהצעת, כלומר למה לשנות משלב וסגנון שפה באמצע השיר? [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ממש הרהורים נפלאים. מקסים. הייתי מוסיף את המילה "רק" בשורה האחרונה בהרהור האחרון, בין שתי המילים הקיימות. ארז. [ליצירה]
- [ליצירה] אוהב שירים כאלה מאד. שמתחילים ב-ו"ו החיבור כאילו ממשיכים מחשבה שאותה לא הצליח / רצה המחבר לשים על הנייר. שמסתיימים בתובנה עמוקה על יחסים. שעוסקים בשברים הפנימיים בלי יומרה או ניסיון להישמע מתוסבך ומורכב. הולך לקרוא עוד. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה מסר שמח שאהבת יש משהו שגורם לשירים אוטוביוגרפיים מסוימים לצאת החוצה בגוף שלישי. בטח יש לך הסבר לזה. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי של שיר ! כיף לקרוא אותו שוב ושוב. הוא בנוי מאד נכון ונגמר בזמן ובמקום הנכונים. אפשר לקרוא שָבַת או שַבָּת, ואת המשמעות של "הוא" בהתאם... ולגבי ההתחלה - לפחות עבורי היא מתארת מצב של כל בוקר מבקרי השבוע :) ארז. [ליצירה]
תגובות