[ליצירה]
תודה
מסר כפול היקר,
איך אפשר להודות לדברים כה חמים ויפים?
חיממת את לבי.
לצערי איני מרבה לכתוב ו/או לבקר כאן.
מבטיח לשתף ברגע שיהיה מה.
אין ספק שזה נותן מוטיבציה.
שבת שלום
ארז
[ליצירה]
יופי !
רק הייתי משנה קצת את החלוקה לבתים. מצא חן בעיניי מאד המבנה הקודם של סטרופות קצרות, צמדי שורות כל בית, עמיחיִי כזה. כלומר מפריע לי פתאום הגוש הזה באמצע השיר ה"רזה". לכן:
ובכל פעם שהרכבת עוברת
פסיה- מוחספסים, אינטימים, ריקים.
ידיי החלקלקות- מפספסות אותך (*כאמור מעדיף סדר מילים זה)
ושוב בך איני אוחז.
ההסתכלות למעלה, מעלה בי רגש אחד קטן.
קנאה. ושוב את. ושוב. אני. ואת.
רבים.
[ליצירה]
מדהים, מעולה
אני יכול להמשיך עם סופרלטיבים.
זה פשוט גדול. מעורר חיוך וצביטה בעת ובעונה אחת.
מה יהיה עם כל ה"מתנדנדים" ? ש"מזדיינים עם בנים אבל אוהבים בנות"... כמה עצוב... כמה פתטי...
חזק ואמץ.
[ליצירה]
סתם משהו שכתבתי לפני שנה בסגנון...
הפסח אני מתאבד.
תנו לי סיבה אחת טובה למה לא.
הפסח אני מתאבד,
ולא איכפת לי מי יבוא.
הפסח הזה אני אטפס על בניין גבוה
וילד ברחוב יביט בי דרך חורים במצה
ויראה אותי צונח
צניחה חופשית
צניחת חורין.
כך אפטר באופן סופי בהחלט
מכל המרור בחיי.
הילד יראה דרך החורים במצה
אותי מרוסק על המדרכה
כמו חרוסת שהוקאה חזור והקא.
הפסח אני מתאבד וזה לא ניתן לערעור.
כבר יותר מדי פעמים לב התירוש שלי
נקרע כמו ים סוף
לשני חצאים
שני חצאים שעומדים ומסתכלים זה בזה
בהשתאות ובמירמור - "שוב אכלנו אותה".
לא עוד אשליות
לא עברנו את פרעה ולא נעבור גם את זה.
הפסח אני מתאבד
ומי שיש לו בעייה עם זה
שיעמוד בתור, אבל שיקח בחשבון
שזו עלולה להיות עמידה ארוכה -
עמידת מצרים של ממש.
[ליצירה]
בחדרי חדרים
בהחלט נהדר. משעשע שבתוך שבוע עולים לכאן שני שירים על צ'אט... (אם כי מה שאני כתבתי פחות "חולני" למרבה ההפתעה ומתאר מצב יותר כללי). ואני לא מבין למה מביט מהצד מתפלא על הצנזורה שמנסים להטיל פה, שכחת את הדיון שהתנהל בפורום יצירה על השיר שמנחם פסל לי ?
תגובות