אני מכיר בגמגום שלי
ונושא אותו אל, על
חשבון ארצי עלי כותרת
ושפת לא ידעתי
אשמע
כקרקור בטן רעבה
מאדמה חרושת כתרים
ודברי טעם
כרובי. רק כרובי
-
ירושלמי לכל הדעות, אוהב בעיקר, חולה רוח, ומכור לריצות קצרות בכיוון אוטובוסים . כרגע מעלה גרה (או לומד איך לביים את זה)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כרובי היקר שבכרובים! בעצם כולם כאן מגמגמים. השאלה האם ברבות השנים, מצליחים לעלות. והשאלה החשובה באמת, האם תוכל מתוך הקרקור להוציא אמת חבויה ולהעיף מילים באוויר. זה תלוי בך ובמוזה ובמאורעות שיש בחייך. אם תשאל לדעתי, אתה בכיוון הנכון, שכן השיר הזה מלא חן ויושר גדול. ללא מסכות. אהבתי. אני מכתירה לך את כתר אהבת דנדוש. לא הרבה, אבל בכל זאת, כתר... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לך דנדוש מי יתן וכל סלסולייך יעלו במעלות הגדולות של המילים כל טוב וקול כרוב [ליצירה]
- [ליצירה] מי כמוך, כרובי, יודע מה היא אדמה חרושה ודברי טעם... אהבתי את ה"שפת לא ידעתי אשמע" [ליצירה]
- [ליצירה] הרבה פוטנציאל, אבל צריך לממש אותו... [ליצירה]
- [ליצירה] הכל בגלל הרולר הרולר על העכבר חי מעצמו, כך מסתבר. בזמן שאני מגלגל אותו (ואת עיניי), הגדרת הסיווג יורדת גם היא, והפעם- 'תסריט- מחזה'! עד הפשלה הבאה... [ליצירה]
- [ליצירה] yeh [ליצירה]
- [ליצירה] יותר מדי!! אנא, רחם עלי! יש לי רק מוח אחד, וזוג עיניים ממושקפות שלא מסוגלים לחדור מבעד, ונותרתי גדם מעודף שכליות. [ליצירה]
- [ליצירה] אפשר קצת יותר? מה עם יחסי הגומלין בין האני לאשיר? בין הרבים ליחיד? מחכה... [ליצירה]
- [ליצירה] טוב האמצע כואב לי. הוא לא שייך (לי) ולא רק בגלל שהוא שבר את המבנה בחרוז נוסף ועצוב. ולו רק בגלל שהוא מרחיק על אף שהריקוד מקרב. לא. אין לו מקום. לפחות לא כאן. "כל מה שתחילתו טוב וסופו טוב נעשה כאילו כולו טוב" היללות משרתות את ההתקרבות, ולו רק בתור ניגוד לפעימות האדמה. אל תתעייף, בבקשה [ליצירה]
- [ליצירה] אין זה קטע שלמדנו יחד, אלא למדנו יחד את השיר עצמו. בתקווה שכל שיר יהיה שיר שיצריך לימוד ולא גירוי רגשי פשוט, מבחינתי השיר הזה הוא מימוש אי-מימוש הפוטנציאל. תודה בכל מקרה על התגובה וגם על השירים שלך, תמיד כיף לנסות לקרוא אותם... [ליצירה]
- [ליצירה] את התנועות משאירים לבמאי- להוראות בימוי. יש גם סרט קצר, בנוסף לתסריט [ליצירה]
- [ליצירה] אה, איזה כיף! כמה כיף שיש צעירים מורדים בישיבה! חזקו ואמצו זבי חוטם ושירה דייסה איכלו עת בושלה בקדרה ויום ליום יתקרב במהרה וכולנו יחדיו נשחט את הפרה. המשיכו אחרת! [ליצירה]
- [ליצירה] איך שהוא יצאתי אופטימי. אולי בגלל הלה. [ליצירה]
תגובות