[ליצירה]
הסבר...
זה התחיל בתגובה של ערוגה לאחד השירים שלי, ובו היא כתבה שלפעמים אני מתיר רסן ונותן למילים לשחק איתי, מה שדי נכון לעתים קרובות. כלומר: אני נותן להקשרים שבין המילים להוליך אותי ביצירה יותר מאשר דימויים חזותיים, נגיד, או רעיון מסועף שהזיתי. כאילו המילים יוצרות יחד איתי את השיר.
[ליצירה]
השיר הזה לא צריך קצב. הוא נכתב בתוך גן ענקי, בעוד אני מאוד רגוע, ולא מתוך סערת רגשות המבקשת להתפרץ.
תודה, אחיין. לא צריך להיות ביבשת רחוקה כדי לדמיין...
[ליצירה]
אמון
לכבוד גברת ישועות ונחמות,
אני חש שאת לא נותנת בי אמון,
אם כתבתי משא, כנראה התכוונתי למשא, והשתמשתי בדו משמעות שמעית כדי לתת קצת מקום לדמיון שלכם...
ובקשר לכפילה,
גם התולדות הן אובייקטיביות, ולכן מופיעות פעמיים.
מייגע אולי, אבל זה מה שזה.
[ליצירה]
?why bother
טרחתי לכתוב שאין זה תרגום,
אלא העברה של השיר דרכי, לכן גם הכותרת השתנתה.
אם יש ביטוי שנעלם מעיני אשמח להכיר אותו, אך אני בחרתי בפשט המילים.
לפני 5 שנים.
ככה יצא.
תגובות