מטאורים זוהרים
נושרים אל חיק
כוכב ארץ
הם מאירים אור נגוהות
המדבר בשם מה
פעם גם הם היו
חלק מכוכב
ששת המיליונים
ואיננו
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נוגע ומאוד נשמתי [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים, כמו אגדה, מלא סמלים וציורים, כמו אגדת ילדים. בייחוד אהבתי את משפט הסיום שהוא המשפט המביע ביותר : "ילד תלוי בחוט בלון בין משאלות ההמון " משאלותנו וחלומותינו יסודם בילדות. הם בלון באוויר. יתכן כי אין להם אחיזה במציאות אך בכל אחד מאיתנו יש את הילד שבו הקורא לו לא להפסיק ולחלום. זה גם נותן לי. יתן לי השראה לשיר חדש ועל כך תודתי לך [ליצירה]
- [ליצירה] כל מילה במקום! מרגש [ליצירה]
- [ליצירה] --- מקווה שאתבדה [ליצירה]
- [ליצירה] אחח השמש נותנת צ'פחות ליונים? לא יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] --- נשמע אלתרמני, ראוי ללחן מנגינה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] כמה שזה נכון, שיר ייחודי מבחינת הדובר שבו, הדובר מהקבר ההוא אי שם.הקבר ההולך ונשכח. מצמרר המשפט האחרון, הולך מי שהולך אך לעתים הוא לוקח או מושך אליו חלק מהמשפחה שנהרסת עמו. [ליצירה]
- [ליצירה] מי גנב הרגש מליבך? חמוד להפליא [ליצירה]
- [ליצירה] כלי עם אור גנוז הניצב בין יעקב לעשיו. יש בו ניצוצות של טומאה וניצוצות של קדושה. מי מהם יקח את הברכה - את הניצוצות. מדהים [ליצירה]
- [ליצירה] חביב, מעשיר ומשובח [ליצירה]
תגובות