על רגל אחת
שמעון הד
-
יחד עם ישי שור, עורך את כתב העת "בין הטיפות"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כתיבה טובה. שיר מעניין ומרתק, עד כדי כך שלא השכלתי לרדת לסוף עניינו. במיוחד לא הבנתי את השורה האחרונה, האמורה, מן הסתם, להיות הצופן של כל השיר. בכל מקרה, יישר כח. (אגב, לא ידעתי שאתה גם פה...) [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין שיר מעניין ומקורי, יותר התחברתי לחלק הראשון. כמו"כ אולי כדאי לוותר על כמה אותיות "ש" תחיליות? יישר כוח על הרעיון של כתיבת שיר לרבך, המעיד מן הסתם על קשר מיוחד.. [ליצירה]
- [ליצירה] נורא!!! עד שקראתי את הבית האחרון הכל היה נראה נחמד, והנה באו שלוש שורות ששברו את הכל... שים לב אביתר, זה לא "קצת יאוש". זה נשמע יותר כמו נבואת חורבן. כדאי שתדייק במילותיך. צר לי לדבר כך, אני ממש לא מהביקורתיים, אך יצירות שכאלו לא יבואו ויתנו מאומה לאיש, כי אם להיפך. כתיבתך טובה, מעניינת ומושכת. אני מאחל ומברך שתנתב אותה אך לאפיקים חיוביים ומועילים... [ליצירה]
- [ליצירה] שיר טוב! רצוף תיאורים מעניינים והעיקר- נוגעים. אין כמו החורף כדי לבנות תהליכים. עמוקים, ממושכים, שלמים. לאט, לאט. בפנים. שבירה למען בנייה. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה שיר נפלא. פשוט- פשוט אך כ"כ מעודד ומעורר תקווה, יופי וחיים. רק הסתייגות קטנטנה- הסיום היה יכול להיות מעט יותר סימפטי וחיובי... [ליצירה]
- [ליצירה] כואב. אהבתי את הכתיבה. יש בה משהו יהודי אותנטי. אור זורח מתוך החשיכה. [ליצירה]
- [ליצירה] חזק מאוד. אכן הסנה לעולם לא יאכל. מים רבים לא יוכלו לכבות... תודה על השיר.. [ליצירה]
- [ליצירה] הודאה, נקודת הפתיחה שלנו... יהודים נקראנו, מלשון מילה נפלאה זו. ובעת פקיחת עינינו, זה המשפט הראשון, הראשוני, העולה על שפתינו. שנזכה להתמיד ברגש זה. כי ממנו ברכה, ממנו חיים. [ליצירה]
- [ליצירה] מי ימצא נחמה? כואב. ובע"ה מן השמים ינוחמו, וננוחם. [ליצירה]
- [ליצירה] חביב. במיוחד הסוף... [ליצירה]
תגובות