זקוק לשמונה שעות, לפחות קודם אעמוד לפנייך. מדבר עימך כבר מספר שבועות, ולא בא דבר אל קרבייך. את לא נמצאת במילים,
שבאים אליי בשעות הליל. אחכה, אולי, עוד כמה זמנים, אחזה באור פניי-פנייך.
[ליצירה]
כן ילד, זה בהחלט נכתב כשעמיחי מהדהד לי.
זה זמן רב שחשבתי איך לשלב את הוריאציה שלי לשינוי ולאלוהים, עד ש זה הגיע.
אבל לך תדע, אולי אולי אתה צודק.
[ליצירה]
גם אני הק' מצטרך להנ"לית שמעלי.
רוצה לומר לך כמה מילים והן די מתוקות.
אהבתי את הסופים של השירים גם בזה וגם באחרים. הם מקפיצים את כל הקודם להם מעלה מעלה. (למשל הסיום, 'דע רק זאת ~ (...)ואני, כשאינני חכמה', שאגב הזכיר לי את 'את הכי אבודה כשאת שיכורה' של הכנסיה)
[ליצירה]
אחחח חזרנו לאווירה ההזויה.
נדמה לי שפעם כבר כתבת ככה הזוי. יפה לך. ממש נהדר כיף כיף לקרוא.
יש גם את המעבר לשפה אחרת (עליונים ותחתונים) (דבר התורם להזיה) לכמה משפטים במהלך הסיפור. (בדיוק במקום הנכון)
*
[ליצירה]
תחושת פיקשוש קטנטנה . צריך את הביטוי שידבר על ההרזיה של משא הנפש. ושיוכל להיות 'הסיבה' למשפט של הרופאה. מילה על האירוע שהשיל ממך 'קילוגרמים מיותרים'
חוצמזה, פשוט נהדר גם בלי עזרת רחל.
[ליצירה]
הנה ההצעה שלי:
הוא עמד בתחנת האוטובוס
מחכה לקו הנכון
שיביאו לעבודה
בבית האבות.
"היום שבת" אמרתי
"אין אוטובוסים".
הוא הביט בי משתאה
בעיניו המלוכסנות,
כיצד מסבירים בסינית
את זמני הנסיעות?
*
ראיתי עורב שחור
מקרטע על הדשא,
כנפו האחת שמוטה.
ניסה לעוף, ללא הצלחה.
הוא הביט בי מתחנן,
כמבקש את רחמיי,
החזרתי מבטי, כאילו לומר
כי אין באמתחתי שיטה לעוף
עם כנף אחת שבורה.
תגובות