זו שעת רצון
אני בטוחה (בךָ) ש
עוד קצת ו
יגלוש הרגש מעל גדותיי.
בוא נשאר
נהיה עד קצה התחושה
משש איתי את היש
והקשב
אהבה.
ציידת חלומות
-
נוטה לשחרר אותם לאחר שנלכדו, מתוך רחמים ואכזריות כאחד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] האמת היא שהתלבטתי לגבי השורה האחרונה. הרעיון הוא לאזכר את "ולא חרץ כלב לשונו"- בהקשר הידוע (ולמי שממש יתעקש, אסביר בהודעה פרטית). [ליצירה]
- [ליצירה] לא יודעת להגדיר מה זה בדיוק, אבל אהבתי ממש! עורר בי תחושה חזקה! (של כלב המשתרך בשיירה דמויית הובלת אסירים) [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד, קצת צפוי מדי. [ליצירה]
- [ליצירה] מילים כאילו מסורבלות שמתנגנות מעצמן (פרדוקס המציאות ממש) נהדר! [ליצירה]
- [ליצירה] "שבת עמים גם יחד" הוא מושג מחריד בעיני. העם היהודי לא נועד להתערב בשאר האומות, אין זה ייעודו. ורק לכשנבין אנחנו את הייחוד בנו, תתגלה בנו הסגולה ונביא גאולה לעולם (כן,גם לאומות, הזקוקות לנו שנהיה "עם לבדד ישכון"). תגיד התנשאות? גזענות? בהחלט. זה חלק מהיהדות. ואני לא מתנצלת על כך. (ובאותה הזדמנות- חפש מאמר בשם "גון לנון והיהודים" שהתפרסם בירחון "תכלת" לפני כמה שנים, רלוונטי להפליא). [ליצירה]
- [ליצירה] אסף, המשפט האחרון אמור להחזיר להתחלה, במין לופ. (חלון- שייכנס דרכו חמצן..), פרט לכך, היטבת להבין :-) [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד את הפיזמון, אבל הבתים מושכים למקום פחות מעמיק. "סוד קיומך"- ההתחלה רומזת למשהו אישי, הנה עוד רגע ונשמע מה ייחודה, אישיותה- אך ההמשך בורח למקום כללי :"משפחתך,נישואיך" שיכול להתאים לעוד רבות אחרות, ולכן לא ממצה לטעמי. [ליצירה]
- [ליצירה] ובגלל שכ"כ נהניתי מהיופי הזה, אסלח לך על קלישאות החבויות בו (גגות אדומים, בלונדינית בהכרח...) :-) [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] איני חובבת הסברים, אך לא יכולה לעמוד בפניך כוכב :-) (ומקווה שלא תתאכזבו מהפשטות): השיר מתייחס לאנשי ים (מלחים או פשוט אנשים הגרים ליד הים), יש בהם רוך ש"אנשים מבחוץ" מתייחסים אליו בשאטה,מתוך חוסר הבנה (אסף- הם משעיטים אותו לעברנו, ואנחנו המשאיטים). וההבטחה? כל מי שיצא לו להיות בחוף בזמן גשם קור ורוח, מבין מה היא. [ליצירה]
תגובות