בדרך,
מבטי אנשים מאַרֵרִים
נוזלים לעברי על ריצפת האוטובוס
ואתה , אינך זקוק
שאתפשט
בשביל לדעת אותי.
ציידת חלומות
-
נוטה לשחרר אותם לאחר שנלכדו, מתוך רחמים ואכזריות כאחד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אאוץ. [ליצירה]
- [ליצירה] כל מה שיכולתי לחוש זה צער על עץ הזית. פסל, יפה ככל שיהיה, הינו דומם, ואינו מצדיק כריתת יצור חי בעבורו. [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר. יש דברים שרק הטבע יכול לתאר [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] "מזילה את עצמי"; כתיבה מתחכמת בצורה פשוטה ונוגעת. שתי השורות האחרונות הן "עייפות" יותר, פחות מושקעות ופוגמות בשיר לדעתי. [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני באוהבים. עד השורה האחרונה יש קצב מהיר, עולה מין התרגשות, וזו האחרונה מרסקת אותה. הייתי מעדיפה סיום מוחץ יותר, רגע שיא :-) [ליצירה]
- [ליצירה] "דגי פיג'מה" זה השם שאפרים קישון נתן להם, יכולה להבין למה התבלבלת :-) מותק של סיפור, אם כי מופרך. סוג של רומנטיקה בדיונית. [ליצירה]
- [ליצירה] איני חובבת הסברים, אך לא יכולה לעמוד בפניך כוכב :-) (ומקווה שלא תתאכזבו מהפשטות): השיר מתייחס לאנשי ים (מלחים או פשוט אנשים הגרים ליד הים), יש בהם רוך ש"אנשים מבחוץ" מתייחסים אליו בשאטה,מתוך חוסר הבנה (אסף- הם משעיטים אותו לעברנו, ואנחנו המשאיטים). וההבטחה? כל מי שיצא לו להיות בחוף בזמן גשם קור ורוח, מבין מה היא. [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין.. כי דווקא הרגשתי שיותר נכון לשיר הזה להיות פשוט, בשפה כאילו רחובית, וללא מילים גבוהות או ניקוד. זה חלק מעניין הקירבה. [ליצירה]
- [ליצירה] שן, היטבת תַאֵר :-) [ליצירה]
תגובות