ישבתי לכתוב לך
 שיר
פרטי, בלעדי, רק של שנינו
שאף אחד לא מבין
מלבדך ומלבדי,
מלבדנו.

כאשר סיימתי
ניגן לי השיר
את נעימת חיינו,
אבל את לא שמעת את צלילו..

אז כתבתי כאן
מילים שכולם יבינו
והם לא יהיו - רק ביננו
עדיף
 כך נדמה,
שנישאר
רק אנחנו
שנינו
את ואני
ונבין זה את זו,
בלי שיר.

תודה לאיה שחר שעיבדה ושיפרה את השיר המקורי