[ליצירה]
אכן,מצטרף לקודמיי,נורא...
הרגש שאת מבטאת כל כך היטב,גורם ללב לרטוט מבכי...
מותר ורצוי לבכות!!לא צריך לפחוד מן הרגש הזה...
כואב עד מוות...
תודה לך...!
[ליצירה]
לא חכם להתייאש מאהובה,מנסיון...
כשהיא תבוא נדע!=]
האהבה צריכה לבוא קודם כל עם עצמך ואח"כ עם הזולת,כך לא נצטרך להיות תלויים באהבה של מישהו אחר!...
תודה לך...
[ליצירה]
אהבתי אליה כקרן האור,
כזיו על פני מים רועדים בכתום.
כשמש זורחת על הרים רחוקים,
כטל הפריחות הנוטף בפרחים.
כטוהר השלג,הצחור הנצחי,
כשמע הזמר,בבוא האביב,
כציפור באויר הדואה במרום,
כדמעה מן העין,הממאנת לפול.
אכן האהבה שאת מתארת פה,כמעט ואינה ניתנת לתיאור!היא סוחפת,מרגשת,מטורפת!ממש כמו שאמרת...מדהים פשוט!הבאת לי השראה...;-)
אין לי עוד מילים להוסיף..
רק שנזכה כולנו לחוות את האהבה הזאת במהרה..
תודה לך יולי!=]
[ליצירה]
ואווו...כמה שאת צודקת...!!
אני כל כך מבין את מה שאת אומרת..אדם יכול לאהוב עד קצה האינסוף,אבל בעצם יצא כשכרו בהפסדו..כשאתה מוכן להקריב הכל למען מטרה מסוימת,תחשוב לפני האם צריך להקריב קצת או הכל..אותו דבר באהבה..
ממש תודה לך!מדהים..=]
[ליצירה]
אני קורא בשיר,ותקני אותי אם אני טועה,געגוע אך לא חזק מה אל אהובך שניסתר ממך מזה זמן,שלימד אותך כמה משיטות חייו ונותרו רק הזכרונות על הדף הלבן,זכרונות שמצטיירים מעצמם ויוצרים קווים מטושטשים של אותו ה"אחד" האהוב...ואת בדרכך לא מסוגלת להפרד ממנו ומנסה להתרפק אל פיסת הנייר היחידה שעוד נותרה לך ממנו,ומתפללת שיחזור...וכל דבר בעולם מזכיר לך אותו,ודווקא הדברים הקטנים הם אלו שהכי משפיעים...
אבל אל לך לבכות על אביר שעזב,תמיד יבוא נסיך טוב ממנו...שיצייר לך ציור אמיתי ושלם,ולא ישאיר רק תווים ללא מנגינה,ללא הצליל המתוק של החליל תחת חופת השמים בה תשבו שניכם חבוקים,אוהבים...
כל זה עוד יבוא...=] רק צריך להמשיך ולהאמין שאפשר...
תודה לך...:-)
[ליצירה]
קשה להזכר בנוסטלגיה כואבת...בכלל,להזכר בדבר שנשכח מזמן,דבר שאהבנו ולא נוכל עוד לאהוב אותו,כמו אהובה...וכמו שכתבת,הנהר לוקח ולא מחזיר אחור...זרם החיים לוקח איתו את כולם..ולא מחזיר את החיים לאחור כשהיו..אבל צריך להתמודד עם החיים כמו שהם,גם אם הם קשים..וגם עם הזכרונות שהם מעלים בנו כל פעם מחדש..
יהיה טוב,רק צריך להאמין ולקוות...
בע"ה שתזכה לראות רק את הטוב שבחיים...
תודה לך!
[ליצירה]
ואני מצטרף לקודמיי,שיר מדהים באמת...
מתאר כל כך הרבה רגש ותשוקה...יפה!
זאת אהבה...!
העלית לי חיוך על הפרצוף עם כל התיאורים היפים האלו...
תודה לך!
[ליצירה]
אני חייב להודות שזה מעניין..זה מקסים,ומסקרן בטירוף..זה נשמע כמו מונולוג מהיר של מחשבות מתרוצצות בשלהי לילה לבן שהועבר בהמתנה לאדם שלא יבוא בזמן הקרוב..
את לא חייבת לחכות לו..תסתכלי בירח ותראי שם את פניו,הוא יחייך,ואת תראי שהוא חושב עלייך כמו תמיד,ורק מחכה שתביטי למעלה ותחייכי בחזרה..ואז הכוס המלאה בריק שמונחת לצד מיטתך,תתמלא בזכרונות,ובאהבה רחוקה שלאט לאט תתקרב ותכנס אל תוך ליבך...=]
מדהים!
תודה...
תגובות