[ליצירה]
להלן תגובתי:
"כשמתעסקים במילה,פרוזה, מחזה-תסריט, מערכון, הרי המילה היא מודרנית ואין מקום לאוונגרד"- זו קביעה המבוססת על הנחה שאינה מוחלטת.ההגדרה לאומנות מודרנית איננה בהכרח פוסט- למעשה, גם לומר "הגדרת אומנות מודרנית" זה בגדר אוקסימורון, מאחר והמודרניזציה מתפרטת לעשרות הגדרות שהן חוסר הגדרה ברורה. (כדוגמא קיצונית, גם ריאליזם אבסולוטי נחשב למודרניות בעיני אחדים).
"...בנקודה של פתיחה, אמצע וסיום ורצוי שיהיה גם סיפור. ההגדרה הזאת היא בהחלט אנטי אוונגרד".למה? מכתיבים לך את המסגרת, מקובל ומובן, אבל לא את התוכן! למה שלא תכניס בה את הפן האישי,המורד,המהפכני והמתריס שלך?? לא זכיתי להכיר את פליד, אך בטוחני שכשיצר את המבנה הנ"ל לא התכוון לדכא יצירתיות,אלא להיפך.
"אני כתבתי הומור לא סאטירה"- אני מתקשה לראות זאת. הסאטירה באה להניח אלמנט חברתי על השולחן, וע"י לעג לעוררו למודעות. הומור, בא לשמח, מבלי כל אמירה. ואתה עצמך אמרת כי "הכנסתי סיטואציות
ישראליות סתמיות המעידות על העדר תרבות עומק"- כן באת לומר כאן משהו!
לאור כל הנ"ל-כן, אני תובעת גם ממערכון להיות אוונגרד (אם זו כוונת היוצר).
אני מעריכה את העובדה שהגבת בצורה קונקרטית ונטולת השתלחויות.
[ליצירה]
קבלי חיבוק.
וכוחותייך לעולם לא ייגמרו באמת. אלוקים נותן ולוקח בדיוק במינון הנכון, "שעשה לי כל צרכי"- לטוב ולרע, וכל מה שאת עוברת הוא לצורך, הוא הכרחי וטוב לך בסופו של דבר.
[ליצירה]
קצת ביקורת בונה: אהבתי את הלך הרוח, עד שזה נהיה ארוך מדי וצפוי מדי. "גוף בלי נשמה" זו חזרה על "גוף ריק" שכבר נאמר פעמיים בהתחלה, וכך גם "לא מרגישה". וגם- "ע/ל תנסה להעלים מה שלא קיים שם". והאמת שהתכוונתי לומר משהו בגנות השם הלא ישראלי, אבל במחשבה שנייה זה יכול להיקרא ככינוי חיבה מסוג זה או אחר, ובעצם להתאים הרבה יותר מסתם "ענבר" או "ירדן".
הכתיבה קורצת והקונספט לא רע בכלל, צריך רק להתמקד.
[ליצירה]
איכשהוא אני מקבלת את התחושה שהשתמשת בנושא הדגים כגימיק, כנסיון ליצור עניין וסקרנות, אבל בפועל זהו גימיק ריק כי הדגים לא משמשים כאן למשהו מהותי. הם יכלו להיות תרנגולים או סוסים באותה מידה. (חוץ מהקטע של ה"לשקוע בים").
ובקריאה שניה- אולי זו איזושהיא פארודיה הנרמזת בשורה האחרונה? אשמח להסבר.
תגובות