מה יצא מזה?
היש סיכוי
לסטודנט מדעי הרוח
לפועלי ייצור
לחייל משוחרר
למובטלים
היש סיכוי, היש?
לאגם מלח
למדבר ציה
לצוק אימים
לקוץ דרדר
היש סיכוי לאהבה?
אז זהו שכן?
או
אז זהו שלא?
זו כל התורה
בפה אחד
על רגל אחת
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
חבר'ה חבר'ה - כתבה עסיסית על מר ירושלמי בעיתון הארץ שהתפרסמה היום:
http://www.haaretz.co.il/captain/pages/ShArtCaptain.jhtml?itemNo=923209&contrassID=11&subContrassID=0&sbSubContrassID=0
[ליצירה]
תרבות הפנאי בהיבט שירי חדש ומפתיע, השיר עצמו הוא עיטור המקושט במילים יפות ובקומפוזיציה מעניינת
בטרם (המילה הראשונה) פותחת כמו בראשית בתורה, בטרם אור ראשון, ב' פותחת שיר בפותחה את שער השירה לפני הקורא.
ואז באה השורה "קרן אור ראשונה מעל העיירה" ואני מדמיין לעצמי קרן אור זוחלת מלמעלה על בתי שיכון של עיירה יחד עם גגות רעפים וצובעת אותם באור ראשון של איילת השחר, אני מדמיין לעצמי את אותו אדם קם בבוקר, פוקח את עיניו ומזדרז לסידורי הבוקר הסטנדרטים של כל אדם.
אחר כך הוא רוכב על אופניו בכיוון האמור להיות מנוגד והפוך לכיוון השמש, בעצם אל השקיעה שעתידה להיות שם עוד חצי יום.
שם יש את הקטע של איסוף האבנים ואחר כך אנו עוברים הישר אל החדר, ללא שהות, בלי לדעת איך חזר אל ביתו.
הוא בורא בעצמו "ידיו מסתתות חיים חדשים" בהתאם למילה שהופיעה ראשונה "בטרם" הוא עושה משהו ומשתף עצמו בבריאה, כפי שקרן שמש ראשונה משתפת עצמה במעשה בראשית שחוזר על עצמו כל בוקר.
[ליצירה]
[ליצירה]
יפה יא מיבלאז'יו! י צירה שעדיין לא ראיתי.
חיי האדם השבירים והנפיצים. היום אני חזק וחסון ומחר אני כעלה נידף או כחרס הנשבר
"אדם יסודו מעפר וסופו לעפר, בנפשו יביא לחמו, משול כחרס הנשבר"
[ליצירה]
מזכיר לי את הסיפור של מיכלאנג'לו שעבר במקום בו היו מוטלים גושי שיש, הוא שם לב לגוש שיש, גוש אקראי, התקרב אליו ואמר:
"כאן נמצא הפסל של דוד, צריך רק להוציא אותו לאוויר העולם"...
זהו גם משל ליצירה, בכל אחד מאיתנו יש את השיר או הסיפור הבא, צריך רק להוציא אותו.
תגובות