החירות
היא הכח לבחור ....
להיות
עבד .
איש אחד
-
כותב כשאין כבר על מה לחשוב ....
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ובכל זאת, בראיה חדשנית, פוסטמודרנית-מה, אין חרות בעבדות. זה סתם תירוץ שכזה, גם ריה"ל, בעצם, נזקק לתירוצים. כולנו, בעצם. כי אנחנו עבדים, ואחרי שאתה בוחר להיות עבד, אולי כבר אין לך כל כך בחירה לבחור שלא להיות עבד. ואולי, כיוון שאבותינו כבר בחרו עבורנו להיות עבדים, אולי לנו כבר לא נותר אלא לרצוע את אוזנינו מתוך הכרה שאין לנו הרבה ברירה. אולי.. [ליצירה]
- [ליצירה] מזכיר את השיר של ריה"ל זצ"ל "עבד ה' הוא לבדו חופשי" אני חושבת שעצם בחירתנו להיות עבדים לקב"ה ולא לשום דבר אחר זולתו, היא החופשיות. שלמרות ש"כפה עלי'הם הר כגיגית" הגיעו ל"הדור קיבלוה בימי אחשוורוש"- שימי אחשוורוש נראה לי אישית חירות ענקית שבמקום להשפל כלפי האדונים המולכים אנו עבדים של מך מלכי המלכים. המשפט מונסח יפה ובהיר ועם זאת גם ניתן להבנות רבות כפי שציינת בתגובתך, והעניין מוסיף נופך יפה למשפטך. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד כמו לרעות גם לי עלה חיוך. [ליצירה]
- [ליצירה] /// מתקרבת הספיקה לפניי... טוב שקראתי את התגובות לפני שהגבתי....(התכוונתי לצטט את אותו הדבר) ... ובכלל... כל כך נכון. [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא לי זה קצת כאב מן חוסר אונים מול כח האנרציה לעומת בחירה [ליצירה]
- [ליצירה] ... אהבתי. פשוט נכון. "עבדי זמן עבדי עבדים הם עבד ה' הוא לבדו חופשי. על כן בבקש כל אנוש חלקו- חלקי ה' אמרה נפשי" <ריה"ל> [ליצירה]
- [ליצירה] . ב"ה נכון מאוד! ואפשר גם להגיד שיש עבדות שהיא החירות הגדולה ביותר :) [ליצירה]
- [ליצירה] מה שנכון, נכון אם כי לדעתי, החירות היא היכולת לדעת שבסופו של דבר אתה עבד. וגם לצחוק על זה. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד מעלה חיוך [ליצירה]
- [ליצירה] נכון כמה שזה נשמע אבסורדי זה באמת נכון [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי ממש הצלחת להעביר יפה, את הקיום ה"כפול" בחיים. את ה"א-ל המסתתר" שאנחנו נוטים לשכוח, בתוך חיי היוםיום השגרתיים של כולנו... יכול להיות שהייתי ממליץ לשנות את שם השיר ל"א-ל מסתתר" או משהו בסגנון... לעיונך. [ליצירה]
- [ליצירה] דה. (-: . [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה לסימן שאלה א. תודה לך ,בזכותך קראתי שוב את השיר , שהזכיר לי כמה דברים שקצת שכחתי ... ב. בנוגע לשאלותיך : 1. המיוחד בשבועות הוא שנאמר בו "וקראתם בעצם היום הזה מקרא קדש" (הציטוט מהזכרון , נדמה לי נמצא במועדות שבפרשת אמור) ועפ"י זה נוצרה בי תובנה , על המעבר מתפיסה כמותית-מספרית , שמופיעה בימי הספירה , אל תפיסה מהותית-שמנית (דהיינו של קריאה בשמות ) ששייכת ליום החמישים , חג השבועות . 2. בנוגע לחמץ : נאמר : "כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לה'" ולכן כל המנחות כולן הן של מצה . (יש סוגים שונים של מנחות , אבל כולן אינן חמץ) רק בחג השבועות יש את קרבן שתי הלחם , שהוא של חמץ (וממנו באמת לא מקטירים למזבח) \ וגם לקרבן תודה , יש לחמים נלווים , שאחד מהם חמץ . בכל מקרה נושא המנחות מצריך לימוד "מעט" יותר רציני לכשעצמו.... תודה על התגובה . [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרף לשאלתה/תמיהתה של סימן שאלה ... [ליצירה]
- [ליצירה] טוב א. נכון , יש טעם מפסיק , ובכ"ז כיון שכתוב "וקראתם בעצם היום הזה " וחסר מושא , משמע שהמשך הפסוק דהיינו "מקרא קדש (יהיה לכם)" הוא המושא . (כן לדעתי יש למילה מקרא קדש "הוראה כפולה" בהקשר הזה) ב. בנוגע לקרבן תודה , אני עצמי הזכרתי אותו . בכל מקרה זה לא סותר את השיר , חוצמזה ששתי הלחם הוא קרבן ציבור , שקשור לזמן מסוים , ולכן התמקדתי בענין המיוחד לו . כל הכבוד על ההשקעה ... :) [ליצירה]
- [ליצירה] אכן יפה. מחוה לואן גוך ? [ליצירה]
- [ליצירה] אמממ יפה איך לא ראיתי את זה קודם ... בהחלט מצליח לשקף את המצב היטב . [ליצירה]
- [ליצירה] אוי זה מזעזע . (במובן הטוב של המילה ...) ומבוצע היטב .... אבל זה לא חייב להיות כך . [ליצירה]
- [ליצירה] כי הוא מתאר חידלון ... קשר שמתחילתו מנוון , וגם כשלכאורה יש מעין התפקחות היא ממש לא אמיתית (והדבר מודגש לאורך השיר ...) אלא חזרה על אותו ריטואל באדרת אחרת .( מחליפה את המשורר , בעושה פסלים בקרח וכד'.) הנה לך חומר לביעור חמץ . (ולמרות שאת אינך [כפי הודאת פיך.] גם כאן אסיים בד"ל...) אה , וכמובן פסח כשר ושמח לך .(-: [ליצירה]
- [ליצירה] אוי . נותן תחושה קצת מוזרה להתייחס לזה במין שלוה כמעט באנאלית . [ליצירה]
תגובות