בפנים תוכו של
תוככי הלב החושש
בבערו בלהט אש
כרעד הקרב וממשמש
כסלע מגמה רוגש
והוא שרוי בחרדה
ממראה צל מתקרב
מפגישה לעת פקודה
ומרצון היצר האוהב
הפוקד לבל יסרב!
לבל יחשוש ויעכב
את צו הלב
להתאהב
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
איזה יופי! פניני מילים והילולים!
הבית הראשון - במקום ההוא. תיאור של מעשה האהבה. ניחוחה וצוף דובשה.
בבית השני - איתני הטבע הרמים והנשגבים כעדים. כשותפים למעשה ושמחים בו למען הדובר. אפילו לניצוץ הכוכבים ערך מוסף
בבית השלישי -הצומח והחי. משהו קצת יותר ארצי. יותר בהישג יד. רוח, הרדופים. עצים. וגם כנריות :-) ובנקודה זו מיצית החמדה וכאן השורה המסתיימת ב:
במקום ההוא ידעתי רזי אשה- סוגר את המשפט לאחר שפתחת את השיר. כעין משפט שבא על פתרונו
[ליצירה]
קלסיקה של אגדה בדיונית עם סוף - התחלה מאוד מקורי, סוף שמנחיל את האור ואשר ממנו מתחילה המילה "בראשית" המסמלת את אבי אבות ההתחלה ואת "ויהי אור".
לעניות דעתי -טוב תעשי אם תעברי על היצירה,תקדישי מעט מחשבה ותעשי מעט עריכה לגבי טעויות הדפוס הקטנות
בהצלחה!
[ליצירה]
הייתם וּנשארתם להיות רַשָעַת;
הד-זעקות נרצחי-פשעיכם, ממשיך להדהד.
שלטונכם במעשיו מוסיף להתרשע;
אך מייסורי-הבושת אינו מִתְרַעֵד!
אכן, אתה משתמש כאן בביטוי חדש ויפה "להתרשע". אני מת על הביטוי הזה, תבוא עליך ברכה, עליך ועל חוש ההומור הלא מודע שבורכת בו
תגובות