הדהודי מנגינות
אות ועוד אות
שולחים איתות
לעבר דמות
מסתלסלת בעשן
בין החומות
בחדרי הצריח
תחת משמר
מנעול ובריח.
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- עדין חביב ונוגע :-) [ליצירה]
- [ליצירה] המלצה לשיר! שיר מגוון ועשיר בתיאורים ומוטיבים ספרותיים! הנפשה והאנשה של כוחות הטבע, הענקת חיים מלאים לכל אחת מיישויות הטבע המתפרצות, למן גוש הסלע ועד הרוח השורקת ומעניקה חיים לכל, מביאה את סיפורו של השיר אלינו.בפנייה אל הקורא: הבט, ראה, שים לב אל הטבע, חדול מהילוכך השגרתי וכן מוטיב מעניין נוסף הוא אלמנט החזרה החוזר ושב בכל בית אם כי בשינוי קל ועיקרו: "הבט ברוח השוצף\הגועש\המתעופף. מעין אנאפורה המעשירה את השיר. שיר מומלץ בהחלט! [ליצירה]
- [ליצירה] ---- שיר עם מילים מילים על הלשון מגלגלים כמים ממפל נופלים הנה מה טוב ומה נעים :-) [ליצירה]
- [ליצירה] בתוך השקט הזה בליל צבעים עולה וריחות קטורת ותבלי שוק ודמותך האחת הניצבת [ליצירה]
- [ליצירה] מהצומח אל האנשים ומהאנשים אל האוהבים. מצויין, אני נהנה משירייך ! [ליצירה]
- [ליצירה] --- בין חלום למציאות שירך נוצר והנך בין דמע לגל ומי יתן ויהיו אלו דמעות שמחה יפה היה לי שירך [ליצירה]
- [ליצירה] לפי מה שהבנתי אני, השיר הנו פסימי, אך בנוי יפה ומתפצל ל2 תרחישים הקומפוזיציה של השיר הולכת כך: בית ראשון מדבר על החתונה ועל החופה כולל ענידת הטבעת. וכאן מתפצל השיר לשתי אופציות שהן פסימיות: האחת (בית שני)הגבר קובר את אשתו בבית, אחוזת עולם הוא גם שם נרדף לבית עלמין, כלומר בבית זה הגבר הוא זה שמתייחס רע אל אשתו. השנייה (בית שלישי) האשה היא זו שממררת את חייו של בעלה וקוברת אותו בחייו. הבית האחרון מדבר על אותו סיום של תרחיש פסימי -שבו האשה יוצאת ושניהם נפרדים מחיי הזוגיות שכה אמללו אותם, והאשה מוצאת את אושרה אצל איש אחר. [ליצירה]
- [ליצירה] --- מעניין "בין ערביים עוד נשובה שניים יחפים בחול" :-) [ליצירה]
- [ליצירה] אהיה באירלנד בסוף החודש... שם אחווה זאת... [ליצירה]
- [ליצירה] -- נוגע כה נוגע מרגש ככנפי מלאך עת יזועו ברקיע ויביאו פרישת שלום מאהובה רחוקה [ליצירה]
תגובות