נוסעים בתוך הנוף
בארץ הקשה והמהממת הזאת
היפה עד כאב
ובראש טורדת מחשבה:
איך שהוא עושה לנו את החיים קשים
ואחר כך מביא לנו כאלה נופים
שאי אפשר לכעוס.
מתבוננת ...
-
לא כל מי שכותב שירים הוא משורר- מספיק שהוא אחר...
(מתוך שיר של מתי כספי)
לא מתיימרת להיות משוררת, אבל כותבת לפי כיוון הרוח...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מעניין... מעניין... מעורר מחשבה [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה הזכרת לי את כל הפעמים שאת כועסת על אדם שיקר לך ואהוב עליך, ואז הוא בא ולפעמים לא צריך אף לבקש סליחה ופתאום את כבר לא יכולה לכעוס... כתוב יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] לא מדוייק אנחנו עושים את החיים קשים [ליצירה]
- [ליצירה] לי זה מזכיר תינוק שעושה משו רע ואתה רוצה לכעוס עליו , ואז הוא תוקע לך כזה חיוך שאתה מתמוסס.. אבל זה לא ככה , כמו שג'ון אומר , אנחנו גורמים לעצמינו את הדברים שיהיו קשים , זה לא הוא. הוא לא עושה לנו דווקא, הוא לא עושה לנו חיים קשים , מקסימום הוא עושה לנו חיים עם ניסיונות - כדי שאח"כ יהיה לנוטוב יותר.. חיים טובים באמת! :) [ליצירה]
- [ליצירה] זה פשוט מתוק [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרף לנהרה [ליצירה]
- [ליצירה] טוב. פשוט קטע שעושה טוב. המון המון מזל טוב ואושר עד אין קץ. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי זה פשוט נורא. הלב שלי הפסיק לפעום לרגע קשה אחד. וחוצמזה, רציתי להגיד לך ח"ח ענקי, כי קראתי עכשיו כמה יצירות שלך ברצף והן פשוט ענקיות! אתה כותב בחסד. תמשיך. [ליצירה]
- [ליצירה] . יפהפה. "אלפני לברור לי פיסת חרות מאתך"... איזו תפילת יום הולדת חזקה. [ליצירה]
- [ליצירה] יש לך את זה... לא רע בתור רומנטיקן. [ליצירה]
- [ליצירה] ענק! העלית חיוך על שפתי המתמוגגות... [ליצירה]
- [ליצירה] אחחח.... מזמן לא קראתי שיר שלך. כבר כמעט הספקתי לשכוח את ההרגשה... [ליצירה]
- [ליצירה] . תענוג של כתיבה והבעה. אהבתי את המיזוג אדם-נחש ("על גחוני"),את הרמיזות ("ליפף בפתיל יצרי" הזכיר לי את תמר ויהודה), משחקי המילים ("שמשיאני" - גם נישואין, "האוכל"- יכולת או אכילה) ואת הביטויים היפים כל כך ("מהלכים עלי שלכת", "כמו אז בקרוע ים").יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] חזק מאד. וגם הסגנון הגרוסמני מוסיף נופך, אם התכוונת לזה ואם לא. [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין איזה שיר מרגש שעושה טוב.. קצת רומנטיקה חיובית בתוך העולם המוטרף הזה. השורה בסוף בסוגריים - ממש מתוקה. [ליצירה]
- [ליצירה] סוערה את גדולה! יכולת כתיבת הסיפורים שלך פשוט לא מצליחה לאכזב. כל פעם מחדש. מצטרפת לחתלתול: יש בסיפור הזה איזו רגישות דקה ועצב שנרקם לאורך כל הסיפור, עד לתקווה. משהו אחר מסיפורים אחרים שלך.ככה נראה לי. "האמונה - ציפור החשה באור ומזמרת בעוד השחר עוטה אופל" (הרב קוק) [ליצירה]
תגובות