בס"ד
כמה שהם מטפסים יותר גבוה על עץ, הם מחפשים כבאית עם סולם יותר ארוך...
בנימין נקונצ'ני
-
בן עשרים ותשע, יהודי, מחפש. שאזכה: "ובלילה שירה עמי, תפילה לא-ל חיי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] המממ... למה אף אחד לא התייחס ליצירה עצמה??? העיקר שזה מנויילן, וטפל. [ליצירה]
- [ליצירה] אף אחד מכם לא הבין אני שמח שהציונות מסיימת סוף סוף את דרכה המדהימה, ומפנה מקום לעבודה האמיתית - איחוד העם ובניית תרבות הבית השלישי. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מצביע עבור התרגום הזה. אף על פי שאיננו מושלם, הוא קולע לטעמי בתרגום שירה - שמירה על החריזה והמבנה המקוריים. חוצמזה, הוא נשמע יותר כמו השיר המקורי, בעוד התרגום של רינת נשמע ארכאי יותר ופחות מתאים לשירה בת-זמננו (כמעט...). ורינת, תתפלאי, אבל לתרגם אברש כאברש ולא כשיח - אכן מעלה יש בזה... [ליצירה]
- [ליצירה] לכולכם תודה. איילה, אני מקווה שלא התכוונת אליי (ע.ע. צבע חדש מסויים...) שי, תודה רבה... חיים, למה פטלי? אני לא רואה איך זה מסתדר עם השיר שאני כתבתי. בנימין [ליצירה]
- [ליצירה] עלא-כיפאק צחקתי מקרב! בנימין [ליצירה]
- [ליצירה] שוב... כתוב כל כך יפה... ומה שהכי אהבתי - התקווה. הרי נביאי זעם, בניגוד לנביאי נחמה, לא מבטיחים חורבן. הם מאיימים בו. [ליצירה]
- [ליצירה] אמאל'ה, מה? נסתם מעיין מילותיך רן? זה כל מה שיש לך לאמר בנושא? אני יודע שזה מפחיד, אבל זה לא יעזור לאף אחד. לערבים זה לא ממש משנה אם אתה יהודי גא ובוטח בבורא או בחור טוב עדין ופחדן. הם הורגים. [ליצירה]
- [ליצירה] שי ייתכן בהחלט שרבים מחו דמעה, ולבם נשבר. היוצר לא התכוון לסתור עובדה זו - עיין היטב. הנקודה היא שאנשי היישוב נצרים הוגלו מעל אדמתם, ביתם נהפך לזרים ונחלתם לנכרים. הדמעות הן מה? פרס תנחומים? [ליצירה]
- [ליצירה] אז ככה... הנעל מכה שוב, מה? מעניינת אותי אבל, דווקא הקונוטציה המעניינת של הכותרת: "שלום לתמימות, (למדתי גם אני לשקר)". כי אם התכוונת לשיר המצויין הזה של רונית שחר, היצירה מקבלת תפנית שונה לחלוטין, לא? [ליצירה]
- [ליצירה] מכל מקום היא לא באמת השאירה לי ברירה... [ליצירה]
תגובות