"כל הדברים נולדים קטנים וגדלים אחר-כך, מלבד הצרות, שנולדות ענקיות ואחר-כך מתגמדות."
(עוד מהפולקלור במרוקו)
רן *
-
"La vida es del color del que yo quiera verla..."
(החיים יהיו בצבע שבו אני ארצה לראות אותם)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- כן, גם לי זה נראה כמו פתח של מערה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה שקראת באנו מעפר ואל עפר נשוב. ובעצם הכל הסתדר. [ליצירה]
- [ליצירה] מדויק זה די מחנך. מלמד. אפשר לתת לאנשים לקרוא את זה כדי לגרום להם לפתח של שינוי. האבנים זה חמוד. זה לוקח כל מיני מוטיבים שונים ומאחד אותם לתוך מציאות, והכל מתחבר ומתאים. ... אבל לא אהבתי את הסוף. הוא צריך להבין שאם הוא במסגרת של ישיבה - אז שילמד. עת ללמוד ועת לנגן, בלי לזלזל בחשיבות הקשר הנפשי עם ה' ("היציאה מהמערה", אם להיות אקטואלי...) [ליצירה]
- [ליצירה] מרגש ויפה הכל, הכל יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- עדיווקר, אהבתי את התגובה שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] --- מה יש? את לא מסוגלת? [ליצירה]
- [ליצירה] בלבי במזרח כותבים על החרוז בסוף 'רב', שהוא מרמז שהמשורר היה כבר זמן 'רב' בספרד. [ליצירה]
- [ליצירה] כשאני לוחץ על כותרת התגובה עולות כל מיני כותרות שכתבתי, אבל שום כותרת לא מתאימה לזה. כשאתה נמצא במצב מסויים ולא יכול לשנות אותו, אתה יכול להיות אופטימי ולהיות פסימי. ככה זה כשיש פקק, כשיש בגרות מחר ואין כח וכו'. ותמיד יותר טוב להיות אופטימי - כי הפסימיות סתם פוגעת. ובבחורה הזאת, למרות הכל, יש ניצנים של אופטימיות. (והערה: שתים-עשרה שנים, לא שנים-עשר.. לפעמים אנחנו צוחקים על טעויות כאלה:) [ליצירה]
- [ליצירה] --- זוהרן, לא זוהרם. כנען ובבל הן ארצות. מיהן לוקסור ופלמירה? ומי תשוב להיות יהלום המזרח - יפו או עזה? [ליצירה]
- [ליצירה] --- ניהלתי איתה דיון לפני פירסום השיר. אני רואה אותו ככתב אשמה כנגד הגברים, והמילה כולכם צורמת למדי ומפריעה לי מאוד. [ליצירה]
תגובות