את פוכרת ידייך
יחד הן יוצרות
בריכה.
אני מביט בהן
בפכירה יש מים:
הולכים ומתרוקנים
זליגה כלפי מטה
בפכפוך ובטפטוף
לריק
אני לעצמי אומר:
עמי תקווה כנה
כי האהבה שבך
לא תיטוף לריק
לא תיזל ותאזל
תיטוף היא לתוך
הלב הפועם
וממנו
אליי
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כואב לראות ביגונם [ליצירה]
- [ליצירה] --- עדיין אוצר אני בזיכרון את נחל חלילים כפי שהיה בין השנים 88 ו-90 זכורים לי דברי המדריך שאמר: "זהו אחד הנחלים המתוקים ביותר בארץ" וכך אני מעדיף לשמור אותו בזכרוני תודה על ההערה (ייתכן כי אשנה את שם השיר בעקבות כך) [ליצירה]
- [ליצירה] --- גם לו, לדמות הדמיונית הזו, מגיעה הזכות להגיב על ההאשמות והעלילות אשר אני מעליל עליו... :-))) [ליצירה]
- [ליצירה] חזק, טראגי וסוער כנפש האדם [ליצירה]
- [ליצירה] חביב, זיק געגוע מתוך שיר הופף למשחק מילים :-) [ליצירה]
- [ליצירה] תודות :-) [ליצירה]
- [ליצירה] --- אבל אני, תמיד נשאר אני תמיד נשאר אני תמיד נשאר אני (מתוך פרפר נחמד) [ליצירה]
- [ליצירה] --- שיר הזועק לפרשנות, זה מה שטוב :-) דימויים סופרמרקטיים נהדרים -לא הייתי מעיז לחשוב על סופרמרקט בתור השראה.... כה לחי [ליצירה]
- [ליצירה] --- בועת החופש הכלואה בינות סורגי מתכת וביבר זכוכית אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] אולי זה נראה כמו הפואבלוס של ריו? או שמא כמו אחד היכונים הקומוניסטים סובייטים המקשטים את ערי מזרח אירופה (אתה שומע מר ירושלמי???) אח אח כואב הלב- אני עוד זוכר צחוק ילדים וחבורות חבורות שהיו משחקים באיזור בכל מיני משחקים ותעלולים ובניית בית מחנה על העץ וכו' הכל נדם ונעלם... [ליצירה]
תגובות