את פוכרת ידייך
יחד הן יוצרות
בריכה.
אני מביט בהן
בפכירה יש מים:
הולכים ומתרוקנים
זליגה כלפי מטה
בפכפוך ובטפטוף
לריק
אני לעצמי אומר:
עמי תקווה כנה
כי האהבה שבך
לא תיטוף לריק
לא תיזל ותאזל
תיטוף היא לתוך
הלב הפועם
וממנו
אליי
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ---- משעשע, מישהו לוקח פיקוד על עצמך והכל נראה שונה :-) ממש רומבוטתוס [ליצירה]
- [ליצירה] מענייו, תמיד השתעשעתי ברעיון של מסע אחורה בזמן בכדי לתקן עיוותים כלשהם, בדיעבד אנו תמיד חכמים :-) [ליצירה]
- [ליצירה] מרגש, כל מילה בסלע האהבה [ליצירה]
- [ליצירה] תודה למגיבים :-) חג שמח! [ליצירה]
- [ליצירה] ---- חצי הכדור הצפוני מנגב זיעה ופיח ממצחו :-))) תיאור נאמן [ליצירה]
- [ליצירה] בהחלט. לעתים מילה אחת מגלמת בתוכה כל כך הרבה [ליצירה]
- [ליצירה] אגב, הסיפור מבוסס על מקבץ של מקרים אמיתיים [ליצירה]
- [ליצירה] חזן יקר לא באתי לדבר על כסף (אם כי צ'ק שמן יכול לגרום לי לבטל את השיר...). יש כאן סממנים של פוליטיקה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] דירה, שבושת בה לחיות. בעל הבית קמצן ופלצן ששלמונים רבים מכם יגבה על האורווה "שאינו אגדה עוד". נבטל את דירתנו כפי שהיא היום קיימת! לדירת כל עכבריה, נַהֳפְכָה. את החתול נביא מלמטה. נכבדו בצלחת עם עכבר וגבינה! [ליצירה]
- [ליצירה] חלום כבן אובד כשיר נודד כזמר שכוח הנישא ברוח כאגל טל רטוב כחלום יעוף [ליצירה]
תגובות