צוקים ניטו מאופל ועד ים
ריח קינמון וסחלב חם,
הכל השתלב כה מושלם
עם דמותך הפוסעת לאט
לקראת הפגישה האחת
אם ראיתיך בזה הרגע
אז סימן כי הכל תם,
ועת התותח נדם
המוזות פשו באויר
ולי זה הזכיר:
יש לכתוב את השיר
הפגישה הראשונה עם האחת והיחידה?
גם לי קורה שבהרבה מצבים בא לי לכתוב. בדרך-כלל זה סיפור, אבל גם שירים.
שיר לוקח מצב כלשהו ומעביר אותו מחדש במילים, מקפיא אותו.
זה ממש מקפיא את הזמן והופך אותו למחוייך ויפה.
(בין המילה 'קינמון' למילה 'וסחלב' יש רווח כפול)
תודה על התגובות :)
כשנדם רעש התותחים יש זמן לאהבה :)))
כפי שאומר שיר נהדר של אריק איינשטיין:
זהו שיר אחרי מלחמה
הוא תמיד מחזיר לי סיבה
היא מחכה
אהובה כבר חוזר
זהו שיר שבא אחרי המלחמה
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
איזה רומנטי
הפגישה הראשונה עם האחת והיחידה?
גם לי קורה שבהרבה מצבים בא לי לכתוב. בדרך-כלל זה סיפור, אבל גם שירים.
שיר לוקח מצב כלשהו ומעביר אותו מחדש במילים, מקפיא אותו.
זה ממש מקפיא את הזמן והופך אותו למחוייך ויפה.
(בין המילה 'קינמון' למילה 'וסחלב' יש רווח כפול)
[ליצירה]
---
תודה על התגובות :)
כשנדם רעש התותחים יש זמן לאהבה :)))
כפי שאומר שיר נהדר של אריק איינשטיין:
זהו שיר אחרי מלחמה
הוא תמיד מחזיר לי סיבה
היא מחכה
אהובה כבר חוזר
זהו שיר שבא אחרי המלחמה
[ליצירה]
תודה ליורם ואוסף טרמפיסטים:
הקשר בין "גילוי ערוות הארץ וחשיפת
שממה וקדור" ובין "חפשי ומאושר" הנו שמתוך התמונה הקודרת והמלנכולית יש תמונה קטנה ואישית של חופשי ומאושר.
[ליצירה]
חלל די מספיק להכניס בו את עצמך
ולעצמך
ישר כח על ההבעה האותנטית!
דב
[ליצירה]
[ליצירה]
---
נעמה לי תגובתך כמחוז מפומלנגה הגובל בארץ סווזילנד במזרח ובגאוטנג במערב, אלא שמפלי הניאגרה נמצאים ביבשת אחרת ואני מסתפק במפלי ויקטוריה.
ולגבי דמיקולו, קבל זאת במסר האישי
[ליצירה]
ועכשיו ניתוח לעניין
התייחסות למבנה השיר:
הזרימה של השיר טובה, חוץ מהבית האחרון, שם המשפט האחרון קצת מפריע לדעתי למצלול.
מבחינת קומפוזיציה:
אתה פותח בקולות המרד הבוקעים מן השיכונים ואז בבית השני אנו נתקלים בכלים המייצרים לכאורה בצורה סמלית את קולות המרד: פטיש ומגל.
הבית השלישי פותח בקריאה: לאחוז ולא בנשק, אלא בכלי הייצור, כמו שאומר הנביא "וכיתתו חרבותם לאיתים חרב למזמרות" מעין משהו אוטופי.
בבית האחרון יש האנשה של איתני הטבע המזדהים לכאורה עם המאבק או משפיעים מהודם על מנת לעודד את המאבק:
"לאור החמה, אל תת לכם שקוע"
ואז בעקבות המאבק (ומסתבר שהצליח לפי השיר)
"עמוד השחר של התקווה יבהר"
תגובות