איך תופי הלב רועמים
לנוכח בואך הלילה.
איך עיני כזיק
חודרות מבעד אפילה,
כשאת יוצאת מגדרך
מדלת אמותייך,
משתנה למולי בגוונייך,
עושָה צעד אחד
ועוד צעד שני,
נושקת שפתיי
ואני מושיט ידי
לאחוז בחלום
שהופך למציאות
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
לכיפה -זה כיף להעלות זיכרון
לאודי- הדברים האלו אכן עוברים איתנו
לשייקוש- אכן הדברים האלו נכתבו ברכבת ביום סגריר..
והכנרית העליזה- שאי ברכה על ההמתנה :-) ועל הברכה
תודה תודה
[ליצירה]
[ליצירה]
אחח תיאטרון
זו אהבתי החדשה. בהחלט. גיליתי את התאטרון בגיל מאוחר יחסית. אני אוהב תיאטרון- אני יוצא בתחושה כי ההצגה הותירה חותם. אני מרגיש את העלילה מול העיניים. היא בלתי מנותקת.
תגובות