איך תופי הלב רועמים
לנוכח בואך הלילה.
איך עיני כזיק
חודרות מבעד אפילה,
כשאת יוצאת מגדרך
מדלת אמותייך,
משתנה למולי בגוונייך,
עושָה צעד אחד
ועוד צעד שני,
נושקת שפתיי
ואני מושיט ידי
לאחוז בחלום
שהופך למציאות
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- הכל, הכל טמון באגרוף :-) [ליצירה]
- [ליצירה] --- נשמע אלתרמני, ראוי ללחן מנגינה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] ראיתי כמה תמונות מציאות, עשיתי מהן שיר [ליצירה]
- [ליצירה] בודאי שנכענת לדו קרב לא באת האם לפחדן טרוף יוצרות היית? עד אנה באת? [ליצירה]
- [ליצירה] --- ככה זה כשיש שניים :)))) יפה [ליצירה]
- [ליצירה] --- נקודה למחשבה. מבחן האמונה הוא מבחן קשה: "אספרה כבודך ולא ראיתיך, אדמך אכנך ולא ידעתיך" (מתוך שיר הכבוד ליום שבת ) [ליצירה]
- [ליצירה] מעט מילים שאומרות כל כך הרבה!!! חן חן [ליצירה]
- [ליצירה] ---- ממש שיר תפילה הזורמת מתוך הנשמה [ליצירה]
- [ליצירה] יודע מה- כמו שאמרה לפניי ליאורה ברנשטיין הייתי מציע להם להתחלף: למסור לנו את הנכבה שלהם ולקחת את השואה שלנו. אבל אתה רגיל להשוות ולאחוז במילים גדולות מקומתך בלי לחשוב ובלי לבדוק. היית רוצה לחזור בזמן לשנת 42 או 43 או 44? היית מבקש לברוח משם כל עוד נפשך בך! [ליצירה]
- [ליצירה] ומיותר לומר עוד אחד משיריך היפים והציוריים תבורך [ליצירה]
תגובות