ישנם רגעים
בהם אני פשוט
נשרף
מרוב אהבה.
ומאידך ישנם רגעים
בהם אהבה זו הולכת ונכבית,
הולכת ומתכלה
עד אשר חוזר אני לחיות את חיי הרגילים
חיי המשעממים והנורמאליים
כאחד האנשים, כאחד האדם.
[ליצירה]
תגובה
לפעמים הניגודים
השינוי הקיצוני הזה
הוא מה שגומר אותנו
כי אדם שיש לו הכל ופתאום הכל מתכלה
הוא חש ריק מטורף.
לכן צריך להאיחז בדבר שאינו בר חלוף...
[ליצירה]
[ליצירה]
ושוב אני חוזר ואומר:
זו לא שירה! בבקשה מכם, אנשים נחמדים וחביבים, הפסיקו לקרוא "שירה" לכל מה שכתוב בחרוזים! אתם הופכים את המילה "שירה" למילה זולה, חסרת-ערך ומשקל. קיראו לזאת "שיר-בדיחה", או "מקאמה", רק לא "שירה", רק לא "שירה". בתקווה להיענות-תפילותיי, החזן.
[ליצירה]
תגידי, מה יהיה?
אם כל יצירה שלך אצטרך לשלוח ל"אהודות"- ברבות הימים יצירותייך יתפסו את כל המקום בדף! טל רעות יקירתי, מתגמדים כולנו לנוכח יצירותייך! (כבר אמרתי זאת בעבר אבל...נו, שיהיה...)
[ליצירה]
- - -
יולחן כשתבוא שעת עדנה ורווחה
והאור אז ייגה ויופיע.
ובינתיים אומר ידידי, גם לך:
"לילה טוב, והמשך להפתיע!"
(אין לי כח עכשיו לשירשורים מחורזים... בשביל זה יש 'ממזי'...)
[ליצירה]
אני מסכים
לדעתו של אורי. גם אני חושב שצריך לתת הזדמנות שניה ליצירות שנשכחו, אך דעתי היא- שצריך לפרסמן ללא התגובות שניתנו עליהן משכבר (אם ניתנו). שייראו- כמו חדשות, ישר מן התנור!
תגובות