[ליצירה]
לאה, את גדולה!
"לאה, לאה, לאה- אני דלוק עליה", האם זה נכתב עלייך?
הוי, זה ממש חימם לי את הלב. (למרות שגם אני מסכים שזה קצת בעייתי להכניס זאת בקטגוריית "שירה"). אהבתי, החזן.
[ליצירה]
היי גאיוס..!
צריך לתת לו, לאדון ירושלמי- קצת קרדיט על השיר הזה! סופסוף אני מרגיש, שהוא בדרך הנכונה... על שיר זה ניתן להגיד, שהוא יותר טוב משיריו האחרונים, כיוון שהוא לא כל-כך חד-משמעי כמותם, ואפשר להחילו- לא רק על תקופתנו...הוא יותר אוניברסאלי ומעורפל מבחינת המסר שהוא נושא. יפה אדון ירושלמי, המשך כך!
[ליצירה]
טוב, האמת היא...
שידעתי על ה'קשר' הזה, כבר לפני עידן ועידנים... מה ש'באמת' רציתי לומר הוא, שמפליא איך עמים יכולים להשתנות, בעיקר לטובה, מה שנותן לנו תקווה, שהעתיד באמת יהיה עתיד וורוד יותר... ובעניין ה"לא חשוב איך", על-כך, בפעם אחרת, o.k.?
[ליצירה]
לרסיס ולממזי
לא התכוונתי "לדכא" את סגנונו של ירושלמי, אלא לומר לו, שבאתר זה, על כל קוראיו- הוא לא ימצא הד רב לדבריו או לרעיונותיו. זהו. ובעניין "סגנונו": על-כך כבר הערתי פה ושם לגבי שירים אחרים פרי-עטו, וגם אחרים הצטרפו למלאכה (אציין לשבח את 'מביט מהצד' במיוחד!). ה'סגנון' הזה של ירושלמי מזכיר לי קורס באוניברסיטה שהשתתפתי בו לפני כמה שנים. שמו של הקורס: "המשוררים העבריים האקספרסיוניסטיים משנות ה-30 ועד ה-50". למדנו שם בין השאר על אורי צבי גרינברג, אברהם שלונסקי ויצחק למדן. אלה המשוררים האקספרסיוניסטים המובהקים בספרותנו. עליי לציין, שסגנונו של מר ירושלמי מזכיר לי מ-א-ו-ד את סגנונו של שלונסקי, שגם הוא, כידוע- היה סוציאליסט נלהב (אם כי לא קומוניסט). אך יחד עם זאת- מורגש בעליל שכתיבתו של מר ירושלמי הינה בגדר ח-י-ק-ו-י
ע-ל-ו-ב ב-י-ו-ת-ר לדרך כתיבתו של שלונסקי. האחרון, כתב אומנם על אירועים אקטואליים בחייו, אך שירתו ממש 'נוסקת' מעל-פני ה'כאן' וה'עכשיו'. מה שאי-אפשר לומר על שירתו של ירושלמי... אז בבקשה, בפעם הבאה שתמצאו אותי 'קוטל' דרך כתיבה של מישהו/הי, דעו לכם, כי אין זה נעשה מתוך רוע-לב או מניעים צרים... פשוט- צר לי על אותו כותב!!! ו...נכון, גם יצירותיי שלי אינן חפות מפגמים, אבל אני מראש, שלא כמו הנ"ל, אינני רואה את עצמי כמשורר דגול או כ'נושא את דגל המהפיכה'! טוב, דיברתי מספיק להפעם...
[ליצירה]
"בינגו", כמו שאומרים!
ה'התרוצצות' הזו, רצוא ושוב, בין דורו של פרעה לבין דורנו אנו, כשבסיום- האמירה החד-משמעית שדורנו הוא "תינוק שנישבה" בכל מה שקשור לעברו ולזכרון ההסטורי אותו הוא אמור לנצור וממנו הוא אמור ללמוד- כל אלה הופכים את השיר לשיר אלמוות (לפחות בעיניי). אהבתי מאוד, הראל.
[ליצירה]
היי, חמוד!
חמוד, אבל גם נכון ועצוב... במפגש האחרון בחנוכה, הצעתי למקים האתר ועורכו הנכבד ('מנחמינו' בפי הפאנל), שתהיה מעין 'תורנות תגובות', היינו- שכל שבוע יטילו על מישהו אחר מהכותבים הקבועים- להגיב על כל יצירות השבוע, או לפחות- על היצירות שלא זכו לתגובה כלל. הוא ענה לי, שזה צריך להיות ספונטאני, וכו' וכו'...
כן. זה חבל מאוד. כיוון שיש פה הרבה כותבים מוכשרים, שלא זוכים לתשומת הלב הראויה. האם רוצים אנחנו 'לסלקם' מאתר זה בבושת-פנים??? חבל, באמת חבל. וכבר אמר הלל הזקן: מאי דשאני עליך-לחברך לא תעביד! (מה ששנוא עליך-על תעשה לחברך). לאביבוש- יישר-כוחך על ה'תוכחה ברוח טובה' הזו, ונקווה שתפעל פעולתה!
תגובות