[ליצירה]
נחמד וטוב
תמיד טוב לעשות אקטואליזציה של כתבי-הקודש. זה מראה שהתנ"ך טוב גם לימינו. ודבר נוסף: התנ"ך לעולם אינו מסתיר חולשותיהם של אנשים, גדולים ככל שיהיו. אפילו דוד המלך (שחז"ל אומרים שהיה צדיק גמור, ומי אני שאחלוק עליהם) חוטף מגד הנביא "שטיפה" על חטאו עם בת-שבע והרג אוריה החיתי. וזה, ללא ספק- אחד מהדברים שעושים את התנ"ך ל"ספר-הספרים". ספר- שמתאים לכל הדורות, ולכל הלשונות.
[ליצירה]
וואוו, רק עכשיו גיליתי!!!
שמע, יש לך כישרון כתיבה לא נורמאלי!!! מיד אני מכניס יצירה זו ל'אהודות' (כפרט המעיד על הכלל)! רק...איזשהו תיקון קטן (אם לא אכפת לך, כמובן...): בטרם מת אותו רודן שפל (סליחה, שירושלמי לא יכעס עליי! בטרם מת 'החבר המזכ"ל'...) עוד הספיק הוא להוציא להורג גם את ברייה, ראש המשטרה החשאית הכה-נאמן שלו...
[ליצירה]
המממ, יפה!
גם שורות מ"הכבש השישה-עשר" והשורה האחרונה- שלוקחת אותך לספריו של יהודה אטלס ("והילד הזה הוא אני")- בערבול מוחלט עם מציאות ימינו. אהבתי את הרעיון!
[ליצירה]
הגעתי למסקנה-
שהוא עושה את זה בכוונה, נכון "ירושלמי"? ז"א- אתה לא ממש מתכוון לזה, אתה רק מנסה להראות "כאילו" אתה פרו-סובייטי, נכון? אתה כנראה רוצה לפרש לנו את מהותה של המילה- "אנאכרוניזם"... ועכשיו נשאלת השאלה: "למה?", "מה אתה מנסה להשיג בכך?"... אנא ענני, כי כבר פקעה סבלנותי! שונא אני את החזרה המונוטונית הזאת של שירים פרו-סובייטים שאבד עליהם הקלח! מה, נאלמה לשונך או מה..?
[ליצירה]
אפשר לאהוב בכל עוז
ואפשר לשיר על אהבה, אפשר לכאוב, ואפשר לכתוב על הכאב, אפשר לחיות, ואפשר להתפלסף על מהות החיים, וזה ממש לא סותר! אלא שבשירה (לדעתי)- יש לעשות זאת בצורה מעודנת יותר, פחות חד-משמעית, מאשר במציאות. טוב, אבל זו רק דעתי...
תגובות