דבקות
החזן הנודד
-
בן 34, נולדתי בבני-ברק, גדלתי ברמת-גן, בוגר ישיב(ו)ת-הסדר וצבא, בעל תואר ראשון ב'ספרות עמ"י' באונ' בר-אילן, משמש (כרגע)כחזן בדרום-אפריקה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וכמובן ש... ה-ב' היא בצירה, (לא, לא ציר של דלת...) לא בחיריק. שנזכה כולנו... הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] ... יפה. מזכיר לי את פולין (ואת הרב הנדלר :). [ליצירה]
- [ליצירה] זה מקסים.. [ליצירה]
- [ליצירה] היי, שמתי לב שהתווים הם באמת התווים של השיר... בכל אופן יפה מאוד! [ליצירה]
- [ליצירה] שמתי לב לזה שהחסידים לא " משתגעים " בניגון שלהם אלא עסוקים במשהו יותר עמוק - מצא חן בעיני. [ליצירה]
- [ליצירה] מטעמים מהטעמים מטעמים, פשוט מטעמים! עשית מטעמי-המקרא מטעמים של ממש! יישר-חילך לאורייתא! [ליצירה]
- [ליצירה] המממ, מאוד יפה! מאוד אהבתי את ה'פסיחות' הללו... (פסיחה=המשכת המשפט בשורה חדשה, ועקב-כך: יצירת משפט חדש...) [ליצירה]
- [ליצירה] מסכים איתך, בהח-לט! אגב, התחלת להיות מושפע מ...ירושלמי??? לא שיש לי בעיה עם זה או משהו... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לך, יהודית! טוב שיש עוד מישהו בעולם, מלבד אביב וסתיו (מבלי להמעיט בערכו, כמובן...) שמתייחס לשיריי. תודה! תגובתך היתה לי כמו משב-רוח רענן, בארץ ציה... [ליצירה]
- [ליצירה] אוה, הפעם- זה מתאים יותר- לשעונים הנוזלים של דאלי, כיוון שהפעם- גם העיתון נשפך. נחמד ויפה, הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] כן, באמת הכל נזיל הכל יחסי. קראתי את שלושת שיריך האחרונים וזו המסקנה העולה מהם: החול הוא אולי החומר הזול ביותר והנדוש ביותר אך הוא יכסה את גוויות הגמלים בבוא זמנם, ההשתאות לנוכח המכונית ההדורה המתחלפת ברגשות-חמלה לנוכח הפרסונה הנכה (בעלת הקביים) היוצאת ממנה, והזמן- שמצד אחד מרפא את כל מה שזקוק לריפוי ומאידך- גורם ל"חוברי-חבר" למיניהם- להצטער על מעשיהם. אותו רעיון- הנזילות והיחסיות מובע היטב גם בשירך הקודם: דאגות, עליו הגבתי כבר. למקרא השיר האחרון, "רפואה" נזכרתי פתאום בתמונתו המפורסמת של סלוואדור דאלי, בדבר השעונים הנוזלים. גם הוא כיוון לאותו רעיון. אהבתי, החזן. [ליצירה]
- [ליצירה] למה כל הזמן נטפלים רק לפרויד? פרויד פרויד פרויד... נמאס! אולי תיטפלו גם קצת ליונג, או לאדלר, שיהיה קצת פחות משעעמם? כל הזמן פרויד פרויד פרויד... [ליצירה]
- [ליצירה] מרגש וכואב בלי עין-הרע, יש לך כשרון-כתיבה חזק, נדיר ביופיו, שיודע "לשים את הדברים על השולחן". הנה, או-טו-טו מתפנה אני לקרוא את יצירתך הגדולה "חיוך בכל סבל". ביי לעת-עתה, החזן. [ליצירה]
- [ליצירה] ... מציאות מחרידה, ו- נפוצה מדי במקומותינו... אבל אחי, בכל-מקרה, לא הייתי מסווג זאת תחת הכותרת "שירה". "קטע"- מתאים הרבה יותר... [ליצירה]
- [ליצירה] כן... כנראה ש... זה ב-ד-י-ו-ק מה שמעכב את הגאולה... מריבות בינינו...על דברים טפשיים כל-כך... [ליצירה]
תגובות