משגב לעתו בעת צרה
לעת ערבו של יום
עת צל אכזר פושה
ומאפיל עולם ומלואו
מגדל אור בלב ים
ים רוגש ונוגש
מלא מים זידונים
להטביע ולהכרית
ובהר ציון הפליטה
עת יעלו בהר מושיעים
והיה קודש
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לעמול כפופים כאגמון. מתנועעים כלולב הגזול של הרבי מקבצנסק [ליצירה]
- [ליצירה] --- למה לך כי תזרה מלך על הפצעים :-) ? [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים הכתב חודר את הכל. המילים מטפסות על האצבע, או שמא נובעות מן האצבע אל עבר דף הנייר [ליצירה]
- [ליצירה] --- אני מתפעל מן העברית המיוחדת ומן ההבעה של הדובר אל עבר ישות כלשהיא, ישות מסתורית מאוד רוחנית שאליה הוא כה כמה. [ליצירה]
- [ליצירה] מאחל לך כי מכחול שיריך לא יייבש :-) [ליצירה]
- [ליצירה] :-) [ליצירה]
- [ליצירה] --- עונות ושתיקת הלב ושומעת הנשמה ורוגשים עונות השנה יפה [ליצירה]
- [ליצירה] השיר מדבר על אותם ניצולי שואה ששוכחים ולא מנציחים מסיבות שלהם. אלי פי עבר- אל עבר השכחה, ההשכחה, אי הרצון לחלוק את הזיכרון קבר-הזיכרון שטמון בקבר, בו טמון האדם היחיד הזוכר את שמות הקדושים שנספו בשואה. [ליצירה]
- [ליצירה] אגב, הסיפור מבוסס על מקבץ של מקרים אמיתיים [ליצירה]
- [ליצירה] --- שיר הכתוב בשפה יומיומית עם כפל מילים (חכה, חכה) המדגישות את המסר שהדובר מנסה להדגיש. בהצלחה [ליצירה]
תגובות