החלק שאני הכי אוהבת בצורה זה החזותי..
שוטטתי קצת,
ותמהתי לעצמי איך לא הגבתי עדין על זה.
תוהה לעצמי אם זה בארץ,
תאמת, יש לי בחדר תמונה ממש דומה, רק מהמרפסת שלנו עם נוף אנג'ל הנשקף..
בכל, מאוד מאוד אהבתי,
שקיעות זה ה-זמן שלי, אוהבת לטבוע בתוכם
ואני חושבת שבתוך השקיעה הזאת הייתי צוללת..
זה כן ייתכן.
לפני שנתיים היה איזה יום אחד של שקיעה כזאת מדהימה. גמלי בבית יש תמונה נורא דומה לזאת מאותו יום.
זה היה נראה כאילו השמיים בוערים, במובן החיובי של המילה..
(קצת אחרת, אני צודקת? זה צולם לפני שנתיים?)
התמונה אכן צולמה לפני שנתיים. למזלי דירת השירות שלי השקיפה על מרחבים פתוחים, ויכולתי להינות ממנה פי כמה (יש לי עוד הרבה תמונות מאותו ערב מדהים, לא ראיתי צורך להלאות אתכם).
ואת זוכרת את היום.. מעניין מה אלוהים ניסה להגיד לנו באותו ערב ולא הצלחנו להבין.
בעקבות מסרים אישיים שקיבלתי.. רק רציתי להצהיר שזוהי תמונה מקורית ולא ערוכה במחשב. היא צולמה ממרפסת בקומה העשירית של בניין המשקיף לשדות פתוחים (תמונה מדהימה לכשעצמה).
העולם שלנו מלא במראות בלתי נתפסים..
[ליצירה]
...
החלק שאני הכי אוהבת בצורה זה החזותי..
שוטטתי קצת,
ותמהתי לעצמי איך לא הגבתי עדין על זה.
תוהה לעצמי אם זה בארץ,
תאמת, יש לי בחדר תמונה ממש דומה, רק מהמרפסת שלנו עם נוף אנג'ל הנשקף..
בכל, מאוד מאוד אהבתי,
שקיעות זה ה-זמן שלי, אוהבת לטבוע בתוכם
ואני חושבת שבתוך השקיעה הזאת הייתי צוללת..
[ליצירה]
זה כן ייתכן.
לפני שנתיים היה איזה יום אחד של שקיעה כזאת מדהימה. גמלי בבית יש תמונה נורא דומה לזאת מאותו יום.
זה היה נראה כאילו השמיים בוערים, במובן החיובי של המילה..
(קצת אחרת, אני צודקת? זה צולם לפני שנתיים?)
[ליצירה]
התמונה אכן צולמה לפני שנתיים. למזלי דירת השירות שלי השקיפה על מרחבים פתוחים, ויכולתי להינות ממנה פי כמה (יש לי עוד הרבה תמונות מאותו ערב מדהים, לא ראיתי צורך להלאות אתכם).
ואת זוכרת את היום.. מעניין מה אלוהים ניסה להגיד לנו באותו ערב ולא הצלחנו להבין.
[ליצירה]
אני..פשוט..חסרת מילים.
כתיבתך כ"כ נעימה לי- לא חוטאת בבנאליות, לא נסחפת למחוזות הקיטש, ובכל זאת..אני מסיימת לקרוא בתחושת "אוווו"... וכמובן, צביטת קינאה בלתי נשלטת.
[ליצירה]
צחקתי תוך כדי כיווץ גבות (פעולה מוטורית מורכבת,אתה צריך לנסות פעם). אתה שנון ומשעשע, אבל לחלוטין לא ממוקד. נסה לזכור שגם אנחנו פה, ואסוף את רצף האסוציאציות לכדי סיפור.
[ליצירה]
איכשהוא תמיד היה ברור לי שמבריחים אותה מהארמון בתוך כל הבלאגן, או שאחשוורוש מבין את הקשר העמוק שיש לה לעמה ולכן משחרר אותה ללא תנאים.
חיפשתי עכשיו בפסוקים ולא מצאתי תיאור של מה באמת עלה בגורלה, בע"ה אחפש בפרשנים-מבטיחה ליידע אם וכאשר אמצא משהו מעניין.
(ואגב.. אני לא בטוחה שהקרבה של אדם פרטי עבור עם נחשבת לטרגדיה.. לאורך כל הדורות אנשים חשו גאווה של ממש למות על קידוש ה'. לעמ"י אין קיום של ממש-קיום ייעודי-כפרטים. רק כקבוצה).
[ליצירה]
יאיר.. אני מתאפקת שלא להתחיל ויכוח חדש בינינו.. רק דבר אחד: "קלגסים במדים שחורים ששולחים יד באחיהם"- כאשר אתה קורא לאחיך, יהודי לכל דבר, בשם "קלגס" (ולא אחזור על כינויים גרועים יותר) אתה מוכיח שאתה לא באמת אח לו. אחים אמיתיים דבקים זה בזה גם בזמנים קשים, גם אם הלכו בדרכים שונות. זו הדרך היחידה לעם שלנו, תמיד היתה, לעמוד מול אויבים.ביחד!
[ליצירה]
זה יפה, אבל לא לגמרי שם. חסרים לי קווי מיתאר של הנעליים, אולי עדיף להתמקד על 2-3 זוגות ולהרוויח אישיות של כל אחד? (השורש עם הגרביים קרצו לי למשל..). ובלי קשר- כ"כ הרבה פעמים ניסיתי לצלם תמונה כזו בעזרת נשים, ופשוט נרמסתי עד מחנק ברגע שהתכופפתי וחשבו שיש מקום פנוי סמוך לכותל :-) אז קבל ח"ח גם על חירוף הנפש!!
תגובות